להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת שבת ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
(פג: במשנה – פד: במשנה)
חלק א – ספינה לא מקבלת טומאה
א. הסברים ונפקא מינות
הסברים:
- המשנה – היקש לים – "דרך אניה בלב ים" (אולי כי נחשבת מחוברת לים)
- חנניה בברייתא – כי אינה מיטלטלת מלא וריקן.
היקש לשק – שמיטלטל מלא וריקן ("וְכֹל אֲשֶׁר־יִפֹּל־עָלָיו מֵהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא מִכָּל־כְּלִי־עֵץ אוֹ בֶגֶד אוֹ־עוֹר אוֹ שָׂק כָּל־כְּלִי אֲשֶׁר־יֵעָשֶׂה מְלָאכָה בָּהֶם בַּמַּיִם יוּבָא וְטָמֵא עַד־הָעֶרֶב וְטָהֵר" (ויקרא יא, לב))
נפקא מינות:
- ספינת חרס
לפי המשנה – טהורה (כי עדיין הוקשה לים),
לפי חנניה טמאה (כי חרס לא הוזכר בפסוק של שק). - ספינה קטנה (כמו ספינת הירדן, שמיטלטלת גם מלאה) –
לפי המשנה טהורה (כי עדיין הוקשה לים).
לפי חנינה טמאה (כי מיטלטלת).
(וכן אומר ר' חנינא בן עקביא, ורב יהודה-רב אומר שאל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש אפילו שעה אחת, אחרת היה מפספס את ההסבר של ר' חנינא בן עקביא לדין של ספינת הירדן שטמאה).
(פד. 1+)
ב. הערת רבא –
- הטהרה של דבר שאינו מיטלטל זה לא רק לגבי ספינה, אלא גם לגבי למשל תיבה.
- גם טלטול ע"י שוורים וגלגלים נחשב טלטול, ומקבלת טומאה.
ראיה:
המשניות בכלים (פרק כד) בכלים מתאר סוגי עגלות וסוגי תיבות.
אחד מסוגי התיבות זה "הבאה במידה" (גדולה מדי ולא מיטלטלת) שהיא טהורה.
לגבי עגלה זה לא מוזכר, ומכאן שגם עגלה גדולה טמאה, כיון שמיטלטלת בעזרת הגלגלים ושוורים.
(פד. שליש)
ג. ביאור ברייתא לגבי ספינה (עם מחלוקת ת"ק ורי"ס)
ת"ק – מדרס הזב על כלי חרס טהור.
רי"ס – אף הספינה.
הסברים:
רב זביד – הם נחלקו במחלוקת על ספינת חרס –
ת"ק מטמא (כחנניה),
רי"ס מטהר (כמשנה).
הסבר: מדור בספינת חרס:
ת"ק – מדרס כלי חרס טהור, אבל מגע כלי חרס טמא.
וכן ספינת חרס טמאה – טמאה (כחנניה),
רי"ס – אף ספינת חרס טהורה (כמשנה).
מתקיף רב פפא – מאי "אף"? (הרי ת"ק לא טיהר).
רב פפא – הופך את השיטות, ומעביר את המחלוקת לספינת הירדן:[1]
ת"ק – מטהר (כמשנה)
רי"ס – מטמא (כחנניה)
הסבר: מדובר בספינת הירדן:
ת"ק – מדרס כלי חרס טהור, מגע טמא, וכן מגע עץ טמא, אך ספינת הירדן טהורה (כמשנה).
רי"ס – אף ספינה טמאה (כמו מגע כלי חרס ומגע כלי עץ).
(פד. שליש תחתון)
חלק ב – מניין שאין מדרס בכלי חרס?
- היקש בין האדם הטמא לבין המדרס –
כמו שאת האדם אפשר לטהר במקווה, כך צריך שלמדרס יהיה טהרה במקווה, ולחרס אין. - A. מאיפה ההיקש?
- חזקיה – במשכבו (של הזב)
- דבי ר' ישמעאל – כמשכב נידתה
- B. מקשה ר' אילעא – מפץ קנים מקבלת מדרס, וממילא (בקו"ח) מקבלת גם טומאת מגע,
וזה למקות שאי אפשר לטהר את זה במקווה.
עונה ר' חנינא – בעץ יש טהרה במקווה "במינו" (כלי עץ אחרים)
וגם מוכיח מפסוקים:
שמצד אחד "משכבו" – מקיש את המדרס לאדם הטמא.
אך מצד שני "המשכב" – לא מקיש, מכאן שמספיק "במינו".
- רבא – מכך שכלי חרס מצילים מפני טומאת אוהל –
כל כלי חרס אטום מציל על מה שבתוכו. והרי אולי אישה נידה ישבה עליו וטימאה אותו ואז כבר לא חוצץ? אלא כנראה שגם אם תשב – זה לא יטמא, כי אין טומאת מדרס בכלי חרס.
[1] וצ"ע למה לא מסתפק בלהפוך את השיטות, כלומר למה גם מוסיף את מקרה המגע עץ ולמה מעביר את המחלוקת לספינת הירדן (וראה תוס' שלכן מסבירים אחרת).
2 תגובות
לגבי ספינת הירדן, מדובר בספינת נהר. למה לאלהניח בפשטות שהלימוד מים לא תקף לגביה, ואז גם המשנה מודה שמקבלת טומאה?
כנראה ישנה בעיה בהורדת השיעור למחשב
תודה