שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

קבל את השיעורים גם ב:

הדף היומי – שבת דף ז

סרטון דף יומי

להורדת חוברת הסיכום של הדף היומי במסכת שבת לחץ כאן

לתרשים: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

(ו: 8- עד ח. 5+)

חלק א – כרמלית

הקדמה: כמה סוגי כרמלית:

  1. מקום פטור שגזרו עליו כרמלית – שטח בטבע (ים, בקעה, אסטוונית, כרמלית).
  2. שטח ברה"ר אך אינו חלק ממנו:

בליטה או חריץ עם רוחב  4 על 4 בגובה מעל 3 ונמוך מ10.

מקומות בהם לא משתמשים/הולכים.

  1. רה"י שגזרו עליה כרמלית – קרפף של יותר מבית סאתיים (50X100) שהוקף אך לא לדירה.

המשך ביאור הברייתא:

א. בקעה היא כרמלית.

והרי במשנה בטהרות כתוב שבקעה היא רה"י?
תשובות:

  1. עולא: הכוונה שהיא אינה רה"ר (אלא כרמלית).

ורב אשי – היה צריך לכתוב כרמלית…

  1. רב אשי: מדובר בקרפף שהוקף, שמהתורה היא אכן רה"י, ורבנן גזרו כרמלית.

ועולא – היה צריך לכתוב קרפף…

ב. "ים ובקעה ואסטוונית וכרמלית" – מה "כרמלית" בא להוסיף?

קרן זווית הסמוכה לרה"ר – לפירוש השני ברש"י אחד הבתים בנוי באלכסון לכביש הראשי, כך שבין הקיר שלו לכביש יש רווח עם 2 מחיצות בצורת משולש. השטח הוא פרטי, אבל הרבים משתמשים שם אבל השימוש לא נח, לכן זה רק כרמלית (קצת מזכיר את "צידי רשות הרבים" מאתמול).

ג. העמודים והאצטבאות ברחבת העיר –

הרחבה היא רה"ר (פלטיא בברייתא של אתמול).
ברחבה היו מפוזרים עמודים עליהם תלו את הסחורה, ואצטבאות כדי לשבת עליהם.
      האצטבא עצמה ודאי כרמלית – כי רחבה 4 על 4 וגבוהה מ3 (ונמוכה מ10).

מה דין השטח שבין העמודים?

רב דימי-רי"ח – כרמלית, כי ההליכה שם לא נוחה.
ר' זירא-רב יהודה – רה"ר – כי זה לא כל כך לא נח.

(ז. שליש תחתון)

ד. דברים נוספים באמצע רה"ר:

  1. דברים גבוהים מ3 טפחים

צר מ4 על 4 – מקום פטור (וכן בהמשך רי"ח – אין כרמלית פחותה מארבעה)
רחב מ4 על 4 – כרמלית (אא"כ גבוה 10 – שאז זה כבר רה"י).

  1. דברים נמוכים מ3 טפחים

אביי ורבא – היזמי והיגי וצואה – כרמלית.

חייא בר רב – היזמי והיגי – רה"ר, צואה – כרמלית.

רב אשי – היזמי והיגי וצואה – רה"ר.

היזמי והיגיצואה
אביי ורבאכרמליתכרמלית
חייא בר רברה"רכרמלית
רב אשירה"ררה"ר

ה. רב ששת – כרמלית תופסת עד עשרה

  1. שכרמלית צריכה מחיצות 10.
    דחייה: דין של רב: בית שגגו נמוך מ10 טפחים – השטח בפנים הוא כרמלית.
    (ולכאורה גם בלי זה אפשר לדחות בקלות:
    גם כי אם יש מחיצות זה רה"י (מלבד בקרפף כדלעיל),
    וגם שהרי כבר ראינו שים ובקעה, ומקומות לא נוחים ברה"ר נחשבים כרמלית, כלומר ברור שלא צריך מחיצות!
  2. שהכרמלית עולה לשמיים רק עד 10 טפחים, כמו רה"ר (משנה ק.),
    אך רה"י עולה עד לרקיע.
    וכן אמר שמואל.

ומה הנפק"מ –
רב חסדא: אם זורק ונח על קנה גבוה ברה"יחייב, כי רה"י עולה לשמיים.
משנה ק. – אם זורק ונדבק לצדו של עמוד ברה"ר – פטור, כי זה מעל 10.

ומסכמת הגמרא –
לכרמלית יש קולא של רה"י – שצריכה שטח 4 על 4, אחרת זה מקום פטור,
וקולא של רה"ר – שעולה רק עד 10 טפחים.

 

 

(ז: רבע "גופא")

חלק ב – נושאים אגביים ("גופא")

א. גופא – בית נמוך
שבגובהו הפנימי אין 10, אבל בגובהוו החיצוני (עם הגג) יש.
הבפנים – כרמלית, הגג – רה"י.

אביי – אם חקק בחלק מהגג כך לשיש גובה 10,
מותר לטלטל בכל הבית (גם במה שלא תחת החקיקה), כי חורי רה"י כרה"י.

 

(ז: שליש)

ב. חורי רה"ר

אביי – רה"ר,
רבא – לא רה"ר (אלא כרמליתצ/מקום פטור – תלוי בגודל).

קושיות על אביי (רה"ר):

  1. מההסבר על משנתנו שכרמלית זה קרן זווית הסמוכה לרה"ר –
    למה לא נחשב כחורי רה"ר ויהיה רה"ר?
    תשובה – עונה אביי – שם לא נח ללכת, אך בחורי רה"ר נח להשתמש.
  2. מהמשנה הנ"ל בדף ק. – הזורק לכותל ופגע מעל 10 פטור, מתחת ל10 חייב.
    ושאלו שם (ק.) – והרי החפץ שזרק צריך לנוח, וענו שזה דבילה שמנה ודביקה, ונדבקה לקיר.
    והרי – אם חורי רה"ר כרה"ר יכלו לענות שזרק צרור נח בחור שבתוך הכותל.
    תשובה

    1. אם זה צרור זה היה קופץ חזרה החוצה.
    2. סביר שמדובר בכותל ללא חור.

הראיה: במקרה שנח מעל 10 שפטור (כזורק באוויר),
הרי אם נח בחור – אז זה רה"י!

[וגם אם בחור עצמו אין 4 על 4,
הרי לפי ר"מ חוקקים להשלים,
אלא כנראה שאין כאן חור].

(ז: 6-)

ג. גופא: רב חסדא: זרק ונח על גבי קנה גבוה ברה"י חייב – כי רה"י עולה לרקיע

לעיל (ד:) ראינו דיון האם צריך עקירה והנחה במקום שיש בו ד' על ד' טפחים,
וראינו שלכאורה זו מחלוקת תנאים –

זרק ד' אמות ברה"ר ונח על גבי זיז באוויר – רבי מחייב, חכמים פוטרים.

כעת: רב חסדא שמחייב על קנה – לכאורה כדעה שלא צריך. אז האם רב חסדא כרבי?

דחייה (לפי רש"י 1, וכפרי שפירש רש"י בדף ד:) – רב חסדא לא כרבי ולא כרבנן!

כי באמת לפי שניהם צריך ד' על ד',
וזה שרבי שם מחייב גם בלי – זה כי מדובר בענף של עץ, ולגזע יש ד' על ד'.

[אז מה רב חסדא יעשה?
תוס' – אולי יש לחלק בין רה"ר (שם צריך), לרה"י (שם לא צריך, כי הבית נחשב "מלא", וכיאלו יש בכל האוויר ד' על ד').

נהוג לתת מחצית השקל למוסדות תורה, וכלומדי אתר סיני נשמע לנו הכי סביר לבחור באתר סיני כדי שנוכל כולנו להמשיך להנות מהפרוייקט. אפשר לתרום כאן בביט, אשראי, והעברה בנקאית . לפרטים נוספים ותשלום בפייבוקס ליחצו כאן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WordPress Lightbox

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.