להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת שבת ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
(סב. במשנה עד סג. במשנה)
חלק א – עוד דברים שאשה לא תצא בהם
א. טבעת לאישה: חותם – חטאת, ללא חותם – מותר.
A. עולא – באיש להפך.
קשה – הרי גם כשמתאים לחלק מהאנשים, מותר לכולם לצאת:
- 1.רב יוסף – כולם יוצאים בשקים בגלל הרועים.
תשובה: נשים – עם בפני עצמן.
- 2.אביי – אישה מכניסה תפילין (בגלל האיש).
תשובה: כר"מ שנשים חייבות בתפילין (כי שייך בלילה ושבת ואינו "זמן גרמא").
B. למה בכלל יש חיוב על טבעת, הרי זה "כלאחר יד"?
תשובה: גם למי שאינו שייך בטבעת, יש מצבים שבהם לובש כך ואינו כלאחר יד.
אישה – באשה גזברית, או כשמביאה לבעלה את הטבעת שלו.
איש – כשמביא את הטבעת של אשתו לתקן.
ב. שקית עם בושם – (כובלת (חומרתא דפילון) וצלוחית של פלייטון)
במשנה וברייתא (כמו עיר של זהב בדף נט):
ר"מ – חטאת (משוי)
חכמים – פטור (תכשיט, שמא תראה)
ר"א – מותר (לא תראה כי זה גנאי).
ר"א מוזכר בשתי ברייתות:
ברייתא א – בה רבנן מוזכרים, אומר מותר.
ברייתא ב – בה רק ר"מ מוזכר, אז ביחס אליו אומר פטור, אך באמת סובר מותר.
דיונים על ברייתא ב:
- 1.למה אמר "פטור"? כי התייחס לר"מ.
- 2.חסורי מחסרא –
הברייתא התחילה במפתח ופתאום עברה לכך שר"א פוטר בשקית בושם,
עונה הגמרא – חסורי מחסרא.
- 3.אם אין בושם, לפי כולם חייב.
והרי יש ריח גם בכלי עצמו? אלא שכיון שזהו "פחות מכשיעור", הכלי אינו בטל אליו.
רב אדא ב"א – מכאן שגם בכלי עם אוכל, אם האוכל פחות מהשיעור – חייב על הכלי.
דחייה – בבושם אין שום ממשות, לכן חייב, אך באוכל פחות מכשיעור אולי עדיין פטור על הכלי.
(סב: 9+)
חלק ב – אגדתא, אגב נושא הבשמים
נבואה בספר עמוס על עמ"י שלא מתייחס לנבואות החורבן ורק מתעסק בתענוג והוללות.
א. "וראשית שמנים ימשחו" – שהיו מתענגים בשמן פלייטון.
[רב יוסף – למה לא גזרו על זה אחרי החורבן?
אביי – כי גזרו על תענוג + שמחה,
(כמו שגם לא גזרו על קנישקנין של יין ("השותים במזרקי יין" – לפי אחת הדעות).
ב. הפסוק הקודם שם –
"השוכבים על מיטות שן, וסרוחים על ערשותם".
- 1.רי"ס בר"ח – שמשתינים לפני מיטותיהם.
ר' אבהו – זה לא מצדיק גלות…
- 2.ר' אבהו – מחליפים נשיהם, ומסריחים מיטותיהם בזרע לא שלהם.
ג. אגב, משתין לפני מיטתו – (ר' אבהו/ברייתא) אחד משלושה דברים שמביא לידי עניות:
- 1.משתין לפני מיטתו
דווקא עם הפנים למיטה ולא בכלי.
- 2.מזלזל בנט"י
דווקא שאינו נוטל כלל, אך אם מצמצם – בסדר.
אך רב חסדא – אם מצמצם נהיה עני (והוא שנטל בשפע התעשר).
- 3.שאשתו מקללתו
רבא – שיש לו כסף לקנות לה תכשיטים ואינו קונה.
ד. אגב, על חוסר צניעותן של בנות ישראל (ישעיה ג) –
"ויאמר ה' – יען כי גבהו בנות ציון" – קומה זקופה,
"נטויות גרון" – הולכות עקב בצד אגודל (לאט, כדי שיסתכלו בהן),
"ומשקרות עיניים" – כחול בעיניים ומרמזות לבחורים,
"הלוך וטפוף" – גבוה ליד קצרה, והגבוהה נראית כמרחפת.
"וברגליהן תעכסנה" – זורקות בושם לבחרים עם רגליהן, כארס של נחש
ועונשם בהמשך שם מידה כנגד מידה, שכל מקום של יופי התקלקל.
ה. עוד על חטאי דור החורבן –
ר"י-רב – היו שואלים זה לזה על ענייני זנות בלשון מרומזת.
ו. עצי ההסקה בירושלים עשו ריח טוב לכל ארץ ישראל.
ז. אחרי החורבן נשארה חתיכה קטנה אצל המלכה צמצמאי.
