הדף היומי – שבת דף נו

(נה: 1- נו: 1- סיום פרק במה בהמה)

• בני שמואל

שמ"א ח – "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל וַיָּשֶׂם אֶת־בָּנָיו שֹׁפְטִים לְיִשְׂרָאֵל… וְלֹא־הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָיו וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע וַיִּקְחוּ־שֹׁחַד וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט".

1. ר' שמואל ב"נ – לא חטאו.

מקור: שהרי כתוב שלא הלכו בדרכיו, אבל גם לא חטאו.
קשה: הרי כתוב שנטו אחרי הבצע וכו'? תשובה: הכוונה שישבו בעריהם כדי להרוויח כסף לכל העסק של בתי הדין.

1. זו מחלוקת תנאים (וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע) –

ר"י – חטאו: מלאי הטילו על בעלי בתים (נתנו להם סחורה שיסחרו בה, וזה שוחד).

שאר הדעות – לא חטאו בהטיית משפט באופן ישיר, אלא:

1. ר"מ – ביקשו לקבל מעשר ראשון
2. ר"ע – לקחו מעשר בכח, ויותר ממעשר.
3. רי"ס – לקחו מתנות כהונה בכח (אפילו שהיו לויים ולא כהנים).

• דוד

נדבר על שלושה חטאים – חטא בת שבע (אשת איש), הריגת בעלה אוריה החיתי, לשון הרע.

1. ר' שמואל בר נחמני – לא חטא באשת איש.

מקור: "ויהי דוד לכל דרכיו משכיל, וה' עמו", לכן לא יתכן שחטא.

קשה: נתן הנביא אומר לו "מדוע בזית את דבר ה'…"? תשובה: ביקש לחטוא אך יצא שלא חטא.

איך לא חטא? שכל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט על תנאי לאשתו, וכיון שאוריה מת אז היא מגורשת למפרע.

       ראית רב יוסף – ואת ערובתם תיקח

1. רב בשם רבי – לא חטא באשת איש + בהריגת אוריה:
2. את אוריה החיתי היכית בחרב – שהיה לך לדונו בבית דין.
3. ואת אשתו לקחת לך לאישה – ליקוחין יש לך בה.
4. ואותו הרגת בחרב בני עמון – שאינך נענש על זה, כי נחשב מורד במלכות (שלא הסכים ללכת לביתו).
5. רב –
   קשיא:

מצד אחד – דוד חטא רק בהריגת אוריה.

מקור: "וְלֹא־סָר מִכֹּל אֲשֶׁר־צִוָּהוּ כֹּל יְמֵי חַיָּיו רַק בִּדְבַר אוּרִיָּה הַחִתִּי" (מל"א טו).

מצד שני – דוד גם חטא בלשון הרע.

1. קיבל לשון הרע שאינו ת"ח –

כשעלה דוד למלוכה חיפש צאצאים של שאול, וציבא אומר לו שיש את מפיבושת בן יונתן בן שאול.
ציבא אומר שהוא בא מ"בלו (בלא) דבר", שרומז שאינו ת"ח,
אך כשמפיבושת בא הוא מגיע מ"מלו (מלא) דבר" – כלומר מלא בתורה.

2. קיבל לשון הרע שלא דבק בדוד כשברח מאבשלום

כעבור שנים, כשאבשלום מרד בדוד, שאל דוד את ציבא עבד מפיבושת איפה מפיבושת, ואמר שהלך לירושלים בתקווה שיתנו לו את המלוכה כצאצא של שאול, דוד קיבל את הלה"ר ונתן את השדה לציבא.

שמואל – בהתחלה לא ממש קיבל, אבל כשחזר מהקרב היתה לו סיבה לקבל (בסעיף הבא).

3. הפגישה לאחר המלחמה

כשניצח את אבשלום וחזר, פגש את מפיבושת. מפיבושת לא עשה שפמו ולא כיבס בגדיו.
שמואל – דוד הבין מההזנחה של מפיבושת שזה כי לא שמח שדוד ניצח,

(אך האמת היתה להפך, שמאז שדוד ברח מאבשלום מפיבושת נהג עצמו באבלות).

דוד שואל אותו למה לא בא, מפיבושת מסביר שרצה לבוא אך ציבא נטש אותו והוא פיסח.

4. דוד חילק את השדה בין שניהם (כלומר קצת קיבל את הלה"ר).

תגובת מפיבושת: "גם את הכל יקח, אחרי אשר בא אדוני המלך בשלום"

בפשט – אני כל כך שמח שבאת, למי אכפת מהשדה?
אך הגמרא – אני כל כך רציתי שתחזור, וככה אתה עושה לי?! (שאני מאבד חצי שדה), יש לי תרעומת על הקב"ה שהביאך בשלום.

ולכן נקרא בדברי הימים "מריב בעל" – שעשה מריבה עם ה' שהחזיר את דוד בשלום.

ויצתה בת קול וקראה לו נצא בר נצא, שגם שאול רב עם ה' – "ויבוא שאול עד עיר עמלק וירב בנחל" – שאם על הריגת אדם אחד הקב"ה עושה עניין שלם של עגלה ערופה בנחל, איך לא חס על עם שלם (עמלק)?

ר"י-רב: בגלל שקצת קיבל את הלה"ר וחילק – יצתה בת קול שרחבעם וירבעם יחלקו את הממלכה (וזה הוביל לע"ז, וזה הוביל לגלות…).

• שלמה

"וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת־לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא־הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם־ה' אֱלֹקָיו כִּלְבַב דָּוִיד אָבִיו. וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה אַחֲרֵי עַשְׁתֹּרֶת אֱלֹהֵי צִדֹנִים וְאַחֲרֵי מִלְכֹּם שִׁקֻּץ עַמֹּנִים. וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה הָרַע בְּעֵינֵי ה' וְלֹא מִלֵּא אַחֲרֵי ה' כְּדָוִד אָבִיו. אָז יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בָּמָה לִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב בָּהָר אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי יְרוּשָׁלִָם וּלְמֹלֶךְ שִׁקֻּץ בְּנֵי עַמּוֹן" (מל"א יא)

ר' שמואל ב"נ-ר' יונתן – שרק לא היה כדוד, אבל לא חטא בפועל,
ואת הפסוקים שחטא מסביר:

1. נָשָׁיו הִטּוּ אֶת־לְבָבוֹ – ניסו להטותו אך לא נטה,
2. אָז יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בָּמָה לִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב – ביקש לבנות ולא בנה.

הראיה:

1. כתוב בלשון עתיד

(דחייה – האם כשכתוב ביהושע "אז יבנה יהושע מזבח לה'" גם נסביר כך?!).

1. מר' יוסי בברייתא:
   כתוב שיאשיהו השמיד את הבמות שבנה שלמה. ואיך ייתכן שאסא ויהושפט לא השמידום עוד לפני יאשיהו? אלא שאכן הם כבר השמידום, והפסוק רק תולה את הזכות ביאשיהו. ממילא אותו דבר נאמר גם על הבנייה – שהפסוק רק תולה את הבנייה בשלמה).
2. ויעש שלמה הרע – שהיה צריך למחות בנשיו ולא מחה.

(וכן רב יהודה-שמואל: שלמה נשא את בת פרעה והכניסה מיני זמר לעבודות זרה השונות, ולא מחה).

(ואגב, שכנשא אותה, גבריאל נעץ יתד בים ושם נוצרה רומי,
(ואגב אגב, הצריף הראשון של רומי נבנה כשירבעם בנה את שני העגלים בבית אל ובדן).

• יאשיהו

מצד אחד – "ויעש הישר בעיני ה' וילך בכל דרך אביו…",
אבל מצד שני – "וכמוהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל ה' בכל מאודו" –

ר' שמואל ב"נ–ר' יונתן – לא חטא, אלא החזיר כספים של דינים שדן לפני 18.

רב – חטא וחזר בתשובה

(וכן אביו או דודו של ר' ירמיה בר אבא,
וכן עוקבא בר נחמיה הריש גלותא).