להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת שבת ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
(נד: 10 – נה: 1-)
חלק א – החובה למחות בעוברי עבירה
פרתו של ראב"ע היתה יוצאה ברצועה שבין קרניה שלא ברצון חכמים.
וכי פרה אחת היתה לו?
אלא היתה של שכנתו, וכיוון שלא מיחה בה נחשב כאילו היתה שלו.
הערות נוספות:
- מי שיכול למחות באנשי ביתו/עירו/העולם – ולא מוחה, נתפס בעוונם,
וכן רב פפא – ריש גלותא נתפס בעוון כל העולם. - האם צריך למחות במי שלא יקבל את התוכחה?
מצד אחד – רב יהודה שאל את שמואל רבו למה לא עוזר לאישה שבאה למחות על עוול,.
ואמר לו שאין לו איך לעזור לה, אבל מר עוקבא אכן יענש כי הוא ראש בית הדין וריש גלותא.
אך מצד שני – ר' זירא לר' סימון – אתה צריך להוכיח את אנשי הריש גלותא גם אם לא יקבלו.
וראיה ממדרש של ר' אחא בר' חנינא על ספר יחזקאל – שתחילה ה' רצה לוותר לצדיקים, אך מידת הדין אמרה שהיו צריכים להוכיח, כי הם לא יכולים לדעת האם יקבלו מהם את התוכחה, ולכן העונש התחיל דווקא בהם ובלויים.
עוד פרטים:
- ששת ה"אנשים" שביצעו את העונש: קצף, אף, חימה, משחית, משבר, מכלה.
- סימנו בתיו את החיים והמתים. למה תיו?
- תחיה, תמות
- שמואל – תמה זכות אבות (לרשעים, תוס').
- תחון זכות אבות (לצדיקים)
- אמת, שזו חותמו של הקב"ה.
- בני אדם שקיימו את התורה מ-א' ועד ת' (לצדיקים).
(נה. רבע תחתון)
בהמשך לדברי שמואל שתמה זכות אבות
חלק ב- מתי תמה זכות אבות?
- רב – הושע בן בארי
- שמואל – חזאל
- ריב"ל – אליהו
- רי"ח – חזקיהו
(נה. 3-)
(בהקשר לזה שגם צדיקים יכולים להיענש)
חלק ג – האם יש מיתה וייסורים ללא עוון?
ר' אמי – אין מיתה בלא חטא ואין יסורים בלא עוון, ומביא שני מקורות.
קושיות:
- ברייתא – אמרו מלאכי השרת למה משה ואהרן מתו, הרי אין להם עוון?
וענה ה': "מקרה אחד לצדיק ולרשע" – כלומר יש מיתה ללא עוון.
תשובה: הוא כמו ר"ש ב"א בברייתא אחרת, שאומר שמשה והרן מתו בחטאם.
- ארבעה מתו בעטיו של נחש (כלומר ללא עוון) – בנימין בן יעקב, עמרם אבי משה, ישי אבי דוד, וכלאב בן דוד.
(כולם ממסורת, מלבד ישי שרמוז בפסוק: שהפסוק קורא לאביגיל ביתו "בת נחש").
והברייתא הזו קשה פעמיים:
- רואים שיש מיתה בלא עוון.
- הגמרא מניחה שגם רשב"א חייב להסכים לאחת מהברייתות האלו, וממילא כיון שהוא לא כמו הברייתא הראשונה אז הוא כמו השנייה, ויוצא שאפילו לרשב"א יש מיתה בלא עוון (בארבעה שמתו בעטיו של נחש).
(נה: שליש)
(אגב האפשרות של עונש בלא חטא, ואגב האפשרות שמשה וארבן לא חטאו)
חלק ד – "כל האומר ____ חטא, אינו אלא טועה"
- ראובן
"וילך ראובן ןישכב את בלהה פילגש אביו"
ר' שמואל בר נחמני בשם ר' יונתן – כל האומר שראובן חטא אינו אלא טועה,
שהרי כתוב "ויהיו בני יעקב שנים עשר",
אלא בלבל יצועי אביו.
ברייתא א – בדיוק כך, אלא שמוסיפה שני דברים:
- לא יתכן שחטא, שהרי זרעו עתיד לומר על הר עיבל "ארור שוכב עם אשת אביו".
- גם בלבל את השכינה.
ברייתא ב – זו מחלוקת האם חטא. המחלוקת סביב ראשי התיבות של פח"ז:
ר"א ור' יהושע – הראשי תיבות הם של חטא.
ר"ג ור"א המודעי – הראשי תיבות הם שרצה לחטוא אך התפלל והתגבר.
- בני עלי
"ועלי זקן מאוד, ושמע את כל אשר יעשון בניו לכל ישראל, ואת אשר ישכבון את הנשים הצובאות פתח אוהל מועד" (שמואל א, א).
רב – רק חפני חטא אך לא פנחס.
מקור: "וַאֲחִיָּה בֶן־אֲחִטוּב אֲחִי אִיכָבוֹד בֶּן־פִּינְחָס בֶּן־עֵלִי כֹּהֵן ה' בְּשִׁלוֹ…" (שמ"א יד) – לא ייתכן שהכתוב ייחס כוהן לכהן שחטא.
קשיים:
- הרי כתוב בלשון רבים: ישכבון, אל בני, מעבירים
תשובה: קוראים את זה בצורת יחיד (ישכבן, בני, מעברים).
- כתוב "בני בליעל"?
תשובה: פנחס חטא בזה שלא מיחה.
ר' שמואל בר נחמני בשם ר' יונתן – שניהם לא חטאו ("כל האומר… אינו אלא טועה")
מקור: לגבי פנחס – סובר כמו רב. ולומד את חפני מפנחס בהיקש.
קושיא: הרי כתוב ששכבו?! תשובה: ששהו קיניהם.
