להורדת חוברת הסיכום של הדף היומי במסכת שבת לחץ כאן
לתרשים: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
חלק ראשון – המקור להיתר הנאה משרפת תרומה טמאה.
שלושה מקורות:
- רב נחמן בשם רבה בר אבוה: "וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ, אֶת-מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי" – "תרומותי" – שתי תרומות: תרומה טהורה לאכילה ותרומה טמאה הנאה בשריפה.
- רב נחמן בר יצחק: "תיתן לו" – "לו ולא לאוּרוּ" לישראל אסור לתת לכהן תרומה טמאה אבל לכהן עצמו מותר ליהנות מהבערה של התרומה הטמאה.
- רבי אבהו בשם רבי יוחנן: "וְלֹא-בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא" דווקא ממנו מהמעשר שני לא נהניתי אבל מהשריפה של התרומה הטמאה מותר ליהנות.
– למה שלא נתיר הנאה בשרפת קודש ונאסור בתרומה?
א. לקודש שש חומרות מול תרומה (פיגול,נותר,קרבן,מעילה,כרת,אונן) לעומת רק ארבע חומרות בתרומה (מיתה,חומש,פדיון,זרים) מול קודש.
ב. בקודש יש איסורי כרת ובתרומה אין.
חלק שני – מצות בכניסת השבת
- איסור הדלקת נרות שבת בעטרן.
רבי ישמעאל אסר במשנה להדליק בעטרן. ורבא הסביר שכשמדליקים נר בעטרן יש ריח רע וחכמים חששו שאנשים פשוט יעזבו את החדר – ויש מצווה להדליק דווקא איפה שאוכלים וזה יפגע בכבוד השבת.
2. רחיצת הרגליים והידיים במים חמים לפני שבת
א. רבא – רשות ולא חובה.
ב. רב נחמן – מצווה ולא רשות.
רבי יהודה בר עילאי היה רוחץ לפני שבת ונראה כמו מלאך.
3. האם להטיל ציצית על בגד פשתן או שיש בעיה של שעטנז.
א. רבי יהודה סובר שצריך להטיל ציצית בבגד פשתן.
ב. התלמידים של רבי יהודה – למרות דעת בית הלל שסברו שיש להטיל ציצית בבגד פשתן הם סברו שחכמים גזרו כדי שלא יתבלבלו עם כסות לילה.
תגובה אחת
תודה
כמה טוב לקבל את הדף היומי ביומו. אמנם התרשימים חסרים, אך עדיף ללמוד דרך הסיכום שבעל פה ובכתב – יחד עם כל הלומדים, מאשר ללמוד לבד או לדחות ליום שהשיעור ישלח או לא ישלח.