שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

קבל את השיעורים גם ב:

הדף היומי – שבת דף קנג

את השיעור היום הכין והעביר אליעזר בריליאנט נ"י

סרטון דף יומילהורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת שבת ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

סיכום דף יומי שבת קנג

(קנג.תחילת פרק מי שהחשיך – קנג: 10-)

המשנה – מי שהחשיך

מי שהחשיך בדרך ושבת נכנסה – מה יעשה עם הכיס מעות?

  1. לתת לנוכרי
  2. להניח על חמור.

וכשיגיע לביתו – מתיר את החבלים והם נופלים מאליהם.

 

חלק א – נתינה לנוכרי

א. איך מותר לתת לנוכרי?

           תשובה: כיון שאדם בהול על ממונו, אם לא נרשה לו – בסוף יטלטל בעצמו.

ב. רבא –

גירסה 1 – זה דווקא בכיס ולא במציאה.

           והגמרא מגבילה את רבא – אם מצא את המציאה לפני שבת – אז מותר.

גירסה 2 – זה בדיוק השאלה של רבא – מה דין מציאה שהגיעה לידו לפני שבת?

מצד אחד – כמו כיס,
מצד שני – כיוון שלא טרח עליה – אולי לא? תיקו.

 

חלק ב –  סדרי עדיפות:

  1. A. עדיף נכרי מחמור, כיוון שמצווה על שביתת בהמתו.
  2. B. מותר לתת גם לחש"ו. מה סדרי העדיפויות?

העיקרון: תמיד נותנים למי ששונה יותר מפיקח גדול, וכך פחות יתבלבלו ויתנו בטעות לפיקח גדול:

  1. חמור וחש"ו – עדיף לחמור, כי החש"ו דומים יותר לאדם פיקח גדול.
  2. חרש ושוטה – עדיף שוטה, כי לחרש יש יותר דעת.
  3. שוטה וקטן – עדיף לשוטה, כי הקטן יום אחד יגדל ויהיה לו דעת.
  4. חרש מול קטן –

לר"א – יתן לקטן, כי חרש זה רק ספק אם פטור ממצוות (תרומת חרש – ספק).
לרבנן – שחרש ודאי פטור ממצוות (ותרומתו לא תרומה),

מצד אחד – עדיף לחרש, שיישאר בלי דעת לעולם, לעומת הקטן שיגדל – יש שפסקו כך.
מצד שני – עדיף לקטן, כי החרש הוא גדול, ואולי יותר יתבלבלו בינו לפיקח גדול – ויש שפסקו כך.

(קנג: 10+)

חלק ג – אם אין לא נכרי, לא חמור ולא חש"ו –

  1. A. רב יצחק – יטלטל פחות פחות מד' אמות.

           וחכמים לא רצו לגלות את הטריק – "כבוד אלקים הסתר דבר", שמא יטלטל ד"א.

           (קנג: שליש)

לגבי טלטול פחות פחות מד"א כשיש נוכרי

אחת הגזרות שגזרו בו ביום – אם יש נוכרי אסור לטלטל פחות פחות מד"א

                      האם הגזירה היתה טובה?

                      ר"א – הם גדשו את הסאה – זה טוב.

משל: סל מלא קישואים, ושופף פנימה גרגירי חרדל, והם נכנסים ברווחים שבין הקישואים.

                      ר' יהושע – הם מחקו את הסאה – לא טוב, כי בסוף יטלטלו באיסור.

                                 משל: קערה מלאה דבש, והכניס רימונים – והדבש נשפך.

(קנג: רבע תחתון)

  1. B. ר' אדא ב"אשיתחיל לרוץ עם החבילה עוד לפני שבת, וכך אין עקירה.

           הערות:

  1. ודווקא כשרץ, כדי שיזכור שלא לעצור.
  2. והרי כשיגיע לביתו יצטרך קצת לעצור? נכון, אבל יזרוק את החבילה כלאחר יד (בשינוי).

(קנג: אמצע)

חלק ד – לגבי שימוש בחמור –

והרי הוא מחמר?

רב אדא ב"א – ההיתר רק כשמניח על החמור תוך כדי הליכה, וכך אין עקירה.

הערות:

  1. והרי החמור מתישהו יעצור לצרכיו?
    תשובה: אם החמור עוצר, לוקח לפני שעוצר, ושוב מחזיר אחרי שמתחיל ללכת.
  2. למה דווקא חמור? הרי יכול גם לתת לאדם באותו אופן ללא עקירה?
    עונה רב פפא: באדם זה פטור אבל אסור, בחמור זה מותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WordPress Lightbox

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.