הדף היומי – שבת דף קמ

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

סיכום דף יומי שבת קמ

(קלט: במשנה – קמ: במשנה)

חלק א – המשך משמרת – אוהל וברירה

א. קולות וחומרא בברירה
לרבנן שאסור לשים את השמרים על המסננת בשבת עצמה

1. 1.מותר לשפוך מים על השמרים שכבר שם, שיהיה צלול יותר ויזוב כל היין.
2. 2.מותר לסנן דבר שכבר נקי:
3. a.מסננים יין בסודרים וכפיפיה מצרית.
   (יש ביין 3 דרגות:
   עכור מאוד (שלא שותים כך) – איסור תורה במשמרת, ואיסור דרבנן בסודרים.
   עכור בינוני (יש ששותים) – אין איסור תורה, יש איסור דרבנן במשמרת ומותר בסודרים.
   צלול – (שותים כך) מותר אפילו במשמרת.

לגבי המשנה – ש מפרשים שזה עכור בינוני ומותר רק בשינוי, וי"מ שזה עכור מעט ומותר אפילו במשמרת).
זעירי – שופך יין צלולים למשמרת, משמע שמדבר על הרמה השלישית.

מיתיבי – רשב"ג מתיר גם לשפוך יין עם השמרים למשמרת! (דרגה 2)
תשובה – כשכל היינות מלוכלכים ונשתים גם כך (בין הגיתות).

1. b.נותנים ביצה במסננת עם חרדל, כך שרק החלמון ירד, כי עושים זאת בשביל הצבע ולא כי החלבון אינו אוכל (אבל אם לוקח אחד כדי לאכול והשני לא – אסור כי במחינתו השני אינו אוכל).
2. 3.דבי רב פפא – מותר להעביר יין מכלי לכלי והלכלוך נשאר בדופני הכלי (נחשב כברירה ביד).

והרי יש ניצוצות (טיפות אחרונות שיוצאות מהפסולת)? לרב פפא הניצוצות לא חשובים.

1. 4.חומרא – רב פפא – לא ישים קיסמים בפיית הבקבוק, נראה כמשמרת (מדובר ביין בדרגה 2, וקיסמים אלו ממילא לא עוזרים לקמחים ולשמרים, אך כיון שעוזרים ללכלוכים גדולים יותר, אז גם כשאין לכלוכים אלו – אסור).

ב. בעיות אוהל

1. 1.רב: כשמסננן בכפיפה מצרית – רב – שלא יהיה טפח בין תחתית הכפיפה לכלי (אוהל).
2. 2.רב: פרונקא – מותר לכסות עד אמצע הכלי.
   רש"י – משום אוהל (אם יש טפח, וכיון שהכלי רחב), ריטב"א – שנראה כמשמרת.

(קמ. 1+)

חלק ב – הכנת מאכלים

א. אגב – לישת חרדל

1. 1.חרדל שכבר לשו אותו בערב שבת בפני עצמו, ורוצה למחות עוד עם מים.

הקדמה – לגבי עצם נתינת המים, זאת מחלוקת קנה:, אם אסור – נניח שכאן שם את הנוזל לפני שבת.

בה"ל – אם זו לישה דאורייתא, שינוי לא יועיל, אלא כאן מדובר שכבר נילוש בנוזל אחר או בנוזל שלו בע"ש, ולכן מקלים כדלקמן.
רב ושמואל – צריך שינוי:

רב – בכלי ולא ביד (כי היד נילוש טוב יותר),

שמואל – ביד ולא בכלי (למרות שביד נילוש טוב יותר, נוהגים בד"כ בכלי).

ר"א (בהו"א) – בשניהם אסור,
רי"ח (בהו"א) – בשניהם מותר.

(רבינא – בחש עם קלח השום).

מר זוטרא: הלכה – מותר בשניהם אך יערבב לאט.

וכן לגבי שחליים ושום ששחק בע"ש, מערבב עם חומרים בשבת ומערבב לאט.

ב. הכנת אנומלין (יין דבש ופלפל)

A. משנתנו – כמה מותר להכין (טירחא) –

ר"י – בשבת כוס,
ר' צדוק – כמה שצריך,
ת"ק – כמה שרוצה.

B. אלונטית אסור, כי זה לרפואה (לקרר אחרי המרחץ).

ג. משנה – לא שורין חילתית בפושרין

A. רמת האיסור –
רב אדא – חטאת (אולי כמו בישול, שהרי זה מכשירו לאכילה),
אביי – דרבנן ,

נועד לרפואה לכובד הלב, אביי – כדרך שעושה בחול (ומשמע שאינו ממש רפואה, כי לשתות מותר ורק להכין אסור, לכן צירפו את "כדרך חול").

B. בצונן –
ר' יוחנן – ממשנתנו משמע שמותר,
ר' ינאי לרי"ח – זו מחלוקת תנאים: רבנן – אסור, רי"ס – מותר.
רב לרב חייא בר אבין (וסיפר לרב אחא בר יוסף שהרגיש כובד בלב) שמותר בצונן ואז יחמם בחמה.

אולי זה גם לרבנן, כי מדובר שהתחיל בטיפול כבר לפני שבת ואם לא יקח בשבת יסתכן (או יצטער הרבה).

(קמ. 6-)

ד. המשך המשנה – שימו שבכברה

[חלק ג – נושאים אגביים – בגדים, מוקצה ואגדתא

א. שפשוף כותנת פשתן אחרי כביסה

(מובא אגב הסיפור על רב אחא בר יוסף).

שאל רב אחא ב"י – מה העיקר? ריכוך – מותר, הלבנה – אסור.

בסודר – רב הונא אסר (כי שם חשוב לו שיהיה לבן),
בכותונת – רב ספרא התיר.

ב. מוקצה

1. 1.רב חסדא – המקל עליו תולים את הכותונת

בקנה שמיועד להסקה – מוקצה (ויוריד הבגד ולא את המקל)
בקנה אורגים – כלי ואינו מוקצה.

1. 2.רב חסדא – כישתא דירקא (אגודת ירק מסריחה)

אם ראוי לבהמה – מותר.

1. 3.העץ שתולים עליו –
   בשר – אינו מוקצה (כלי)
   דג – מוקצה (כי נמאס, ועושים בו שימוש חד פעמי ואז חוזר להיות מיועד להסקה).

[כך בתוספות (נדפס בדף קלט:)
ברש"י הנושא זה הבשר עצמו, שעל זה למדנו בדף קכח].

ג. אגדתא – 15 מימרות של רב חסדא

(הובא אגב כישתא דירקא, ובהמשך גם בשר חי וכתונת. המימרא הראשונה שהיא רב קטינא, לפי הרש"ש זה רב חסדא-רב קטינא). המימרא האחרונה נאמרה ישירות לבנותיו.

נשים

1. 1.(1) רב קטינא – העומד על מיטת אישה כאילו עומד בכריסה (הרהור).
2. 2.(14) לא יתן בגדו לכביסה לבעת האכסניה, שמא תראה קרי בבגדו.
3. 3.(15) רב חסדא לבנותיו – תתנהגו בעדינו ושלא תתגנו על בעליכן, ותהיו "קשות להשגה" בתשמיש.

חיסכון בקניות ואיך יסתדר בלי

1. 4.(2-3) כשקונה אגודת ירק או חבילת עצים, העובי אותו עובי אז שיקח ארוכים.
2. 5.(10) אם אין לו שמן ישתמש במים עם ירוקת.
3. 6.(12) כשקונה כותונת יקנה פשתן מנהר אבא, ויכבס רק אחת לחודש, וכך ישרוד שנה.
4. 7.(13) לא ישב על מחצלת גמי, כי יהרוס את הבגד.

אכילה לעני

1. 8.(4-5) עני לא יאכל ירק כי מעורר תיאבון (והרי אין לו).
   רב חסדא לא אכל גם בעשירותו, כי למה לאכול ירקות כשאפשר לאכול בשר?
2. 9.(6) עני לא יבצע על הלחם: יחכה שיאסוף מספיק ויאכל יחד
3. 10.(7,8) לא יהיה הבוצע כי יתן בעין רעה (אלא אם כן בדק וראה שיש לו מספיק אז יכול).
4. 11.(9) מי שמסתדר עם שעורים ואוכל חיטים – בל תשחית.
   דחייה – בל תשחית דגופי העדיף.
5. 12.(11) כשקונה בשר יקנה מהצוואר (יש בו שלושה מינים).