הדף היומי – שבת דף קלה

דף יומי קלה

(קלד: 1- עד קלה: 5-)

חלק א – לא מלים ספק בשבת

א. בברייתא:
מקור: "ערלתו" ודאי, ואל ספק.

דוגמאות:

אנדרוגינוס.
נולד בין השמשות בין שישי לשבת או בין שבת לראשון.
תינוק שנולד כשמהול.
ספק נולד בחודש ה7 או ה8.

(לה. באמצע)

ב. תינוק שנולד כשהוא מהול

A. הקדמה –
כשעושים ברית עושים שני דברים:
חיתוך הערלה ופריעה (גילוי העטרה)

לא שייך בתינוק שנול מהול.

הוצאת דם מהערלה – ויש בזה עניין בפני עצמו (מדאורייתא/מדרבנן).

האם שייך בתינוק שנולד מהול?

אם מבינים שאין לו ערלה כלל – אין טעם.
אבל אם מבינים שיש לו ערלה כבושה – צריך לעשות הטפת דם ברית.

B. הדעות בברייתא – במה נחלקו בה וב"ש

ת"ק – המחלוקת האם צריך להטיף דם –

לב"ה – לא.
לב"ש כן (מספק),

(והברייתא הביאה את ב"ש כדוגמה לספק שלא עושים בשבת).

רשב"א – לשניהם צריך להטיף דם,
והמחלוקת אם גם בגוי שמל והתגייר צריך להטיף (על אף שאין לו ערלה כבושה).

רבה – שניהם בתורת ספק,
רב יוסף – שניהם בתורת ודאי.

[הראיה: ר' אלעזר הקפר מתייחס לרשב"א, ולכן לא ייתכן שלרשב"א זה ספק, כי אז יוצא שר"א הקפר משנה רק את ב"ש.
דחייה: אולי מתייחס לת"ק, ואז משנה גם את ב"ה – שכן מטיפים].

(קלה. שליש תחתון)

ר' אליעזר הקפר – לשניהם צריך להטיף דם,
והמחלוקת: לב"ש – בתורת ודאי (ועושים גם בשבת), לב"ה – בתורת ספק (ולא בשבת).

(קלה. אמצע)

C. להלכה –

רב – הלכה כת"ק (ואז לב"ה לא מטיפים גם ביום חול).
שמואל – הלכה כרשב"א (ואז לב"ה מטיפים, לרבה ספק, לרב יוסף ודאי).

ומסופר על רב אדא ב"א שהטיף בשבת ופצע את התינוק ומאר שזה עונש שלא פסק כרב,
ושואל רב נחמן – הרי גם לשמואל לא עושים בשבת (מניח שזה ספק)?
תשובה: זה מחלוקת (כאמור) לרבה לא עושים בשבת (ספק), לרב יוסף גם בשבת (ודאי).

(קלה. 5-)

חלק ב – מקרים שמלים מייד ולא ביום ה8

בקצרה:

רב אסי – אם לאימא אין טומאת לידה.
עבד כנעני שלא דומה ל"לכם".

ועכשיו נפרט.

א. רב אסי – אם האימא לא טמאה לידה לא מחכים ליום ה8.
למשל – יוצא דופן.
מקור – "אישה כי תזריע… וטמאה… וביום השמיני ימול בשר ערלתו".

ב. קושיות:

אביי: הרי האבות מלו לפני מתן תורה ביום ה8?
תשובה: אחרי מתן תורה הדין השתנה.
מחלוקת ביוצא דופן האם מלים בשבת,
ומשמע שלפי כולם מלים ביום ה8.

תשובה: המחלוקת היא בשני הנושאים: האם מלים ביום ה8, וממילא – האם מלים בשבת.
ויוצא שרב אסי נתון במחלוקת אמוראים.

(קלה: 6+)

ג. זו מחלוקת תנאים:

A. מתי מלים עבד כנעני תינוק –
במצב רגיל – נימול ב8,
אבל אם האימא עוד לא טבלה (וממילא גם אין לה טומאת לידה) –

לפי רב חמא – מלים מייד, כמו רב אסי,
לפי ת"ק – מלים ב8, נגד רב אסי.

עוד פירוט:

B. יש שני סוגי עבדים:
והמחלוקת בין ת"ק לרב חמא היא לגבי שניהם:
מקנת כסף – נקנה אחרי שנולד או כשהיה בבטן.
יליד בית – שקנה את האימא, והתעברה רק אחר כך.

C. גם בפסוקים עולה שיש עבד שנימול מיד:

מצד אחד – "ובן שמונת ימים ימול לכם… יליד בית ומקנת כסף…"
אך מצד שני פסוק אח"כ לא כתוב שמונה ימים – "הימול ימול יליד ביתך ומקנת כספך…".

באיזה מקרה נימול מיד?

לפי רב חמא – כבר אמרנו – כשאימא לא טבלה.
לפי ת"ק (וגם רב חמא) – כשלא דומה ל"לכם":

במקנת כסף –
קנה את העבד ואימו מיד אחרי שנולד (כי לא דומה ל"לכם").
אחד קנה את האימא ואחד את הוולד.
ביליד בית –
רב ירמיה – שקנה אותה לוולדותיה

(רק בהנחה שקניין פירות לאו כקניין הגוף).

רב משרשיא – קנה את האימא שלא על מנת להטבילה.

מחצית השקל לאתר סיני

נהוג לתת מחצית השקל למוסדות תורה, וכלומדי אתר סיני נשמע לנו הכי סביר לבחור באתר סיני כדי שנוכל כולנו להמשיך להנות מהפרוייקט. אפשר לתרום כאן בביט, אשראי, והעברה בנקאית . לפרטים נוספים ותשלום בפייבוקס ליחצו כאן.