הדף היומי – שבת דף קז

Download

היום השיעור הוכן והועבר על ידי הרב יצחק

להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת שבת ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

(קח. 4+ עד קט. 7+)

(קו: במשנה למטה – קח. 4+)

השיעור הוכן והועבר על ידי הרב יצחק הופמן.

חלק א – המשך צידה (שניים שעשאוה)

א. זה אינו יכול וזה אינו יכול

לרבנן – שניהם חייבים

ר"ש – פוטר

ב. שניים שסגרו את הדלת בגופם –

אם אחד סגר חצי והשני חצי – הראשון מותר, השני חייב.

אם הראשון סגר הכל והשני ישב מאחוריו והראשון הלך – הראשון חייב והשני פטור (ומותר – כי רק שומר על בע"ח שכבר ניצוד).

כמו מי שסוגר את הדלת מפני הגנבים ונמצא צבי בתוך הבית שניצוד מאליו.

ג. צד בע"ח אך הבע"ח יכול לברוח – לא נקרא צידה.

ד. עוד אופנים שמותרים בשבת:

1. מה שלמדנו לעיל – אחד סתם את הפתח ואחיד עמד מאחוריו.
2. פותח פתח למוגלה:
   אם פתח פתח שמוציא ומכניס אוויר – חייב משום בונה או מתקן,
   אם רק מוציא מוגלה – פטור (משאצ"ג במקום צער – לא גזרו לר"ש).
3. צד נחש –
   אם לרפואה – חייב,
   שלא יישכנו – פטור (משאצ"ג, ובמקום צער מותר לכתחילה).

(קז. תחילת פרק שמונה שרצים)

חלק ב – שמונה שרצים

א. ההבדל בין 8 השרצים לבין השאר בעניין חובל וצד

1. A. הפסוקים:

כט – וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל־הָאָרֶץ הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ.
ל – וְהָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ וְהַלְּטָאָה וְהַחֹמֶט וְהַתִּנְשָׁמֶת.
לא – אֵלֶּה הַטְּמֵאִים לָכֶם בְּכָל־הַשָּׁרֶץ כָּל־הַנֹּגֵעַ בָּהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא עַד־הָעָרֶב׃

1. B. הקדמה (מסכת חולין) – האם עור השרץ מטמא כמו הבשר?

רי"ח ב"נ – לא מטמא (כי יש לו עור, ולא נחשב בשר),
רבנן – חלק מהשרצים עורותיהם מטמאים (לטאה, אנקה, כח, חומט (לזכרון: לא כח)).

למה?
גמרא – כי לארבעה שרצים אין עור אלא העור נחשב בשר, ומטמא, ולארבעה האחרים יש עור.
רב – מהפסוק: הטמאים לכם – לרבות שגם לעור יש טומאה, אלה – למעט – רק אלו שמוזכרים בפסוק ל העור שלהם מטמא (כולל התנשמת).

יוצא נפק"מ – האם עור התנשמת מטמאת –

להסבר הראשון – לא טמא.
לרב – טמא.

1. C. עכשיו לחובל –

אם חבל והוציא דם – ודאי חייב בכל סוגי השרצים (תולדת שוחט).

הנושא שלנו שהדם נצרר אבל לא יצא.

[למה בכלל חייב?
רש"י – 1. חבורה שאינה חוזרת זה תולדת שוחט. 2. תולדת צובע. 3. רמב"ם – מפרק].

המשנה – חייב דווקא בשמונה שרצים – כי יש להם עור.

כמי זה במסכת חולין?

שמואל – כרי"ח ב"נ, שאמר שבכל ה8 שרצים יש עור ולכן לא מטמא.

אבל לרבנן – רק ל4 יש עור (שעורם טהור), ובשאר גם החובל פטור.

רב (כשיטתו בחולין) – המשנה גם לרבנן, שגם לדעתם לכל ה8 יש עור,

והסיבה שיש 5 שהעור מטמא – זה גזירת הכתוב.

1. D. דעת ר"י בלטאה –
   סובר כשמואל שלרבנן חייב בחובל רק על אלו שעורם טהור (שיש להם עור),
   אך חולק על לטאה, ואומר שדומה לחולד: יש לה עור (עורה טהור, והחובל בה חייב).

(קז: באמצע)

ב. הריגת שרץ, כינה, פרעוש, דג

1. A. ההורג כינה

ר"א – חייב, כהורג גמל,

(כאילים – כל דבר שיש בו נשמה).

רבנן – מותר

(כאילים – שפרים ורבים, וכינה לא פרה ורבה, אלא נוצרת מן הזיעה (אך כינים של היום שנוצרים מביצים אולי חייב).

1. B. הריגת פרעוש

בזה כולם מודים שחייב.

אך לגבי צידה: ר"א – מחייב, ר' יהושע – פטור (כי אין במינו ניצוד).
C. הריגת דג

שמואל – מרגע שיבש בו רוחב סלע – חייב.
רי"ס בר אבין – בין הסנפירים, ולא צריך יבש לגמרי אלא מספיק שלא נמשך ריר.

(קז: 5-)

חלק ג – חיוב העוקר דבר מגידולו

דוגמאות:

1. שמואל – המושיט יד ועוקר את העובר (אפילו שלא מת מיד).
2. רב ששת – התולש כשות מקוצים (אפילו שלא מחובר ישירות לקרקע).
3. אביי – העוקר פטריות מעל גבי כלי.

אבל – העוקר מעציץ שאינו נקוב – פטור, כי זה לא הדרך לגדל שם.

אופי האיסור:

ירושלמי – קוצר,
רמב"ן – בעובר לא שייך קוצר אלא נטילת נשמה.