להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
דף יומי מסכת ראש השנה דף כד
(כג: במשנה עד כד: במשנה)
חלק א – הבדיקות של העדים
- לצפונה או לדרומה, לפניה או אחריה
לצפונה או לדרומה – האופק המערבי השמש וירח שוקעים באלכסון מדרום לצפון, ובירח החדש החמה מקדימה את הלבנה כלומר שהלבנה לדרומה של חמה.
לפניה או לאחריה – חכאורה זה כמו לצפונה או לדרומה,
תשובה – הכוונה שהחלק הפגום בלבנה לא כלפי החמה ("עושה שלום במרומיו").
- האם שקעו בצפון האופק המערבי (קיץ) או בדרומו (חורף).
- 3. גובה – כמה מרדעות חמורים.
אם יש פער של 2 בין העדים – העדות פסולה, ואחד מהם יכול להצטרף לעד אחר שמעיד כמותו.
- ראייה ישירה – ולא דרך זכוכית, מים וכו', ואפילו אם חצי לבנה באופן ישיר וחצי לא – פסול.
- צריכים ריכוז – אם ראו ראייה אגבית ואחרי זה כשהתרכזו נעלם – פסול.
- לא תעשון כדמות שמשי.
חלק ב – הכרזת "מקודש"
א. מקור –
הכרסת הבית דין –
וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְקֹוָק אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (ויקרא כג, מד).
עניית העם "מקודש מקודש" –
"…מוֹעֲדֵי יְקֹוָק אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי" (ויקרא כג, ב),
רב פפא – אותם – אתם.
רנבי"צ – הם – הם יקראו.
ופעמיים – "מקראי" לשון רבים.
ב. באילו חודשים צריכים הכרזה:
ביום ה30 | ביום ה31 | סברא | |
ת"ק | כן | כן | הפסוקים הנ"ל |
ר"א בר"צ | כן | לא | 30 – הפסוקים, ה31 מתקדש מעצמו. |
פלימו | לא | כן | לא לומד מהפסוקים. 31 צריך חיזוק. |
ר"א בר"ש | לא | לא | "וקדשתם את שנת החמישים" – רק על היובל צריך להכריז. |
חלק ג – למה הצורות של ר"ג היו מותרות?
[הפסוקים (שמות כ) –
אחרי 10 הדיברות – "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם" (שמות כ).
בתוך 10 הדיברות – "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ"].
סיבות לומר שזה אסור –
A. "לא תעשון איתי" – על שלוש הברייתות אביי יענה ששם לא מדובר על הלבנה
אביי – הכוונה למשהו שניתן לעשות בדיוק כמותו כמו ההיכל וכלי המקדש.
- לא תעשון כדמות שמשי המשמשין לפני במרום.
אביי – הכוונה לדמות עם ארבעה פנים כמו במראה של יחזקאל, וכן אסור אדם ("לא תעשון אותי").
- לא תעשון כדמות שמשי המשמשין לפני במרום, כגון אופנים ושרפים וחיות הקודש ומלאכי השרת!
אביי – אסור רק אלו שבמדור העליון.
B. "אשר בשמיים ממעל" – לרבות חמה ולבנה כוכבים ומזלות, ממעל – לרבות מלאכי השרת!
תשובה – אחרים עשו לו.
והרי שמואל אסר לר"י גם כשאחרים עשו לו?
שם זה בגלל החשד, ולא מהפסוק (שמא עשאה/עובד לה).
האם אכן אוסרים בגלל חשד?
והרי בבית הכנסת "שף ויתיב" ולשמואל לא היתה בעיה?
תשובה – כשיש רבים אין חשד.
C. חשד – למה לר"ג לא היה אסור מצד החשד?
תשובות:
- כיון שיש הרבה אנשים – נחשב רבים.
- עשויה פרקים.
- עשה כדי להתלמד (שזה גם פותר את האיסור מהפסוק).
"לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם" (דברים יח).
[הערה – הגמרא הדגישה שבטבעת של ר"י איסור החשד הוא כי זה בולט, למה הגמרא לא תירצה ששל ר"ג לא היה בולט?
- כיון שאנו לא רואים את הלבנה באופן בולט,
- הצורות של ר"ג אכן היו בולטות.
ולא ברור לפי זה למה הגמרא בכלל הזכירה את עניין הבולטות].
תגובה אחת
בס"ד
לגבי מה שהערתם בסוגריים לגבי זה שהגמ' יכלה לתרץ שהצורות של ר"ג לא היו בולטות ובגלל זה הגעתם למסקנה שהם כן היו בולטות בפרט שבתירוץ השני הגמ' אומרת שזה היה פרקים.
תוס' כבר שואל את השאלה הזאת, דוקא תוס' יוצא מנקודת הנחה שזה לא היה בולט, שהיא שונה ממה שאתם אומרים. אומנם ההערה שאתם אומרים שמתירוץ הגמ' שזה היה פרקים יש משמעות שזה היה בולט זה הערה צודקת, אבל אולי אפשר לומר שזה היה מצוייר (על דף לדוגמא) והדף היה מחולק לפרקים וכשהוא רצה להראות לעד היה מחבר את הדף.
תוס' מתרץ שבגלל שהלבנה היא רחוקה אז כשמסתכלים עליה היא לא בולטת ולכן גם לנו יהיה אסור לעשות צורת לבנה אפי' שהיא לא בולטת. ועיין במתיבתא שמביא תירוצים נוספים.
לאחר כתיבת הדברים ראיתי שציינתם במקצת את תוס' בסיכום באתר, אבל אני חושב שהתירוצים במתיבתא יענו גם על השאלה למה הגמ' הזכירה בכלל את הבליטה.
אם אני זוכר טוב אחד התירוצים אומר שבאמת שתי התירוצים חולקים אחד על השני. עיין שם כי אני לא זוכר את הפרטים במדוייק.