הדף היומי – פסחים צט

סיכום דף יומי פסחים דף צט

(צח: במשנה – צט. 1- סיום פרק מי שהיה)

חלק א – חבורה שאבד פסחה, והתפצלו לשתי קבוצות (1 וכל השאר, למשל), ושניהם שחטו פסח –

אם רק קבוצה אחת אמרה לשנייה לשחוט גם עבורה –

מי ששחט יוצא בשלו בכל מקרה (גם אם האחרים שחטו לפניו, כי משך ידיו),
ואילו האחרים – יוצאים בקרבן שנשחט ראשון (לזה התכוונו).

אם שניהם אמרו זה לזה – שניהם יוצאים בראשון שיוקרב.

[בשני המקרים –

• אם לא יודעים מי הראשון שנשחט – יוצאים יד"ח (כי אחד מהם היה הפסח שלו), אבל לא אוכלים כי לא יודעים איזה לאכול.
• בכל המקרים שלא אוכלים – יצא לבית השריפה.

אם לא אמרו זה לזה לשחוט בשבילם – זה מפצל אותם ("אינן אחראין זה לזה"), וכל אחד יצא רק בפסח שלו (לא משנה מי נשחט קודם).[1]

גמרא:

ת"ר – מכאן אמרו יפה שתיקה לחכמים.
כי כששתקו – יוצאים בשלהם ואוכלים, כשדיברו – לא אוכלים ונשרף.

(חזרה למשה – צח: שליש תחתון)

חלק ב – שתי חבורות שנתערבו פסחיהם (לפני השחיטה)

א. הבנת הדין:

1. A. עקרונית יכולים פשוט לשחוט ואף אחד לא יאכל (כאמור, האכילה לא מעקבת), ויצאו יד"ח.
   הבעיה: עדיף שכן יאכלו.
2. B. לכן הם צריכים לדאוג לעבור לפסח שלהם ע"י תנאי:
   כל חבורה תיקח פסח אחד, ותאמר – אם זה באמת שלנו – מעולה,
   ואם לא אז אנחנו עוזבים את הפסח שלנו ועוברים לפסח הזה.

אבל יש בעיה:
כתוב "ואם ימעט הבית מהיות משה…",
ודורשים שאם החבורה מתמעטת, זה צריך להיות "מעט" עם שיור (שמישהו נשאר) –

ר"י – חייבים שאחד מהמקוריים יישאר.
רי"ס – לא צריך מהמקוריים, העיקר שהפסח לא יישאר לבד.

ואומר רש"י שלשניהם זה בעיה:
לר"י זה ודאי בעיה – כי יתכן שכל החבורה לא תהיה עם הפסח שלה.
אך גם לרי"ס זה בעיה:

1. רש"י במשנה – כי ברגע ההחלפה יוצא שהפסח ללא אף אחד.
2. רש"י בגמרא – צריך שמישהו בחבורה "יקבל את פניהם", לכן א"א שכל החבורה תחליף בבת אחת.

לכן צריך לעשות דבר נוסף:

1. C. כל חבורה תשלח נציג לחבורה השנייה,
   ואז יאמר: אם זה באמת הפסח שלנו – אתה עובר לחבורה שלנו.
   אם זה באמת הפסח שלכם – אנחנו עוברים לחבורה שלך.
   וכך תמיד נשאר מישהו מהמקוריים עם הפסח שלו, שזה פותר את הבעיה גם לרי"ס וגם לר"י.

(וכך גם בחמש חבורות שיש בהם לפחות חמישה אנשים – כל חבורה שולחת נציג לכל חבורה).

ב. אם בכל חבורה יש רק אדם אחד (כך שלא יכולים לשלוח נציג) –
כל אחד יצרף קודם מישהו נוסף מהשוק לפסחו,
ואז יעשו את הנ"ל.

גמרא: הרי ההאדם החדש אינו מהבעלים המקוריים, אז איך זה עוזר לפי ר"י? האם המשנה רק כרי"ס?

תשובה: כיוון שלר"י לא שוחטים את הפסח על היחיד,
אז כבר מראש (עוד לפני הבלבול) היו צריכים לצרף עוד אדם,
לכן האדם הנוסף נחשב כאילו הוא חבר מקורי בחבורה.

רב אשי: וכן מוכח מהמקרה של החמישה,
ששם לא הציעו את הפתרון של אדם נוסף מהשוק,
כי צריך אדם מקורי, ורק במקרה של יחיד זה מועיל כי כאמור לר"י אין חוטים על היחיד.

[1] מתי בדיוק קורה הפיצול הזה? מהרגע שהפסח אבד? מהרגע ששניהם הלכו לדרכם למצוא קרבן?