הדף היומי – נזיר דף ז

Download

והסרטון המשולב

(הדף יומי בתרשים + קריאה בגמרא עצמה)

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

סיכום הדף היומי נזיר דף ז

(ז. במשנה – ז: 1-)

חלק א – נזירויות ארוכות –

שלושה מקרים:

א. משנתנו – הריני נזיר אחת גדולה, אחת קטנה, מכאן ועד סוף העולם – 30 יום.

גמרא – כי מניחים שרק התכוון לומר שזה ארוך לו כמו עד סוף העולם.

ב. תחילת המשנה בדף ח – הריני נזיר כשיער ראשי/כחול הים – יש לו הרבה נזירויות ברצף (30 ו30 ו30 וכו'), לכל החיים.

ג. המשך המשנה שם –  הריני נזיר מכאן ועד מקום פלוני – נזירות אחת ארוכה כמניין הימים שלוקח ללכת (מינימום 30).

והגמרא משווה בין זה לשני הדינים הקודמים:

1. למה לא אומרים כמו במשנתנו שהתכוון שזה ארוך לו?
2. רבה – ברירת המחדל כמקרה א – נזירות אחת של 30
   מקרה ג יוצא דופן כי החזיק בדרך, ומשמע שהתכוון לזמן של הדרך.
3. רבא (בסוף הסוגיא) להפך – ברירת המחדל כמקרה ג – נזירות ארוכה,
   מקרה א יוצא דופן כי אמר "הרי נזיר אחת מכאן ועד סוף העולם" – משמע נזירות אחת פשוטה של 30.

1. למה לא אומרים שהתכוון לקבל הרבה נזירויות – אחת לכל פרסה או תחנה של הדרך?[1]

תשובות – שם התכוון לנזירויות נפרדות כי:

1. לשערות אין קיצבה –

רא"ש – ולא ייתכן נזירות ללא קיצבה, לכן נפרש שהכוונה לנזירויות של 30 שיש לכל אחת קיצבה, ורק אין קיצבה למספר הנזירויות.

(משא"כ "עד מקום פלוני" במשנה שם,
והגמרא מחזקת את זה מברייתא ("והתניא") – "הריני נזיר לאלף שנה" – כיוון שיש לזה קיצבה, זו נזירות אחת ארוכה).

2. רבה – השערות נפרדות זו מזו,
   משא"כ "עד מקום פלוני" שזה לא מחולק לדבירם נפרדים

(גם הימים לא מחולקים).

[ואגב, יוצא שיש שלושה סוגי נזירויות ארוכות, מהקל לחמור:

1. כשיער ראשי (תחילת המשנה ח.) – הרבה נזירויות רצופות (ויכול כל פעם ביום השלושים לגלח ולשתות יין).
2. נזיר עולם, כל ימי חיי – "נזיר עולם" – נזירות אחת ארוכה לכל החיים, שיכול להקל כל שנה/חודש/שבוע (אך לא לשתות).
3. מכאן ועד מקום פלוני (סוף המשנה ח.), וכן מאה או אלף שנים (ברייתא) – "נזיר לעולם" נזירות ארוכה ולא יכול להקל.

(ז. משנה שנייה)

חלק ב – משנה – הוסיף קצת לנזירות

משנה א – הריני נזיר ויום/ושעה/חצי נזירות – הרי הוא נזיר פעמיים

כי מניחים שהתכוון להוסיף חלק מנזירות נפרדת,
וכיוון שאין נזירות פחות מ30, אז הקצת הופך ל30.

ולמה צריך 3 דוגמאות – כי יכולנו לחשוב שבמקרה שלא הוזכר לא התכוון לנזירות נפרדת, אלא להאריך את הנזירות הראשונה. קמ"ל שזו נזירות נפרדת:

החידוש בשעה –

אם היה כתוב יום – היינו חושבים שדווקא ביום התכוון לנזירות נפרדת, כיון שסופרים נזירות בימים, אבל שעה – כיון שלא סופרים נזירות בשעות, אולי לא התכוון לנזירות שלימה נוספת, קמ"ל.

החידוש בחצי נזירות –

אם היה כתוב שעה – כיוון שאין דבר כזה יחידת זמן של שעה בנזירות, ודאי התכוון לעוד נזירות, אבל בימים שלמים או חצי נזירות, אולי התכוון להוסיף לנזירות הראשונה.

ואם היה כתוב רק יום – כיוון שזו יחידת הזמן הכי קטנה של נזירות נפרדת שיכל לומר, הגיוני שהתכוון לנזירות נוספת, אבל חצי נזירות – אם התכוון לנזירות שלמה למה אמר חצי ולא רק יום? לכן אולי אכן התכוון רק להוסיף לנזירות הראשונה, קמ"ל שלא (רבינו פרץ)

משנה ב – אבל אם לא אמר "נזיר ויום אחד", אלא "30 יום ושעה אחת" או "ויום אחד" – נזירות אחת של 31.

א. ומגביל רב –

המשנה דווקא כשאמר "שלושים ואחד יום" או "שלושים ושעה אחת" – נזירות 31.

אבל אם השתמש בלישנא יתירתא – "שלושים יום ויום אחד" – שתי נזירויות,

[וזה מסביר גם את משנה א – הריני נזיר (כאילו אמר 30 יום) ויום אחד, נחשב שתי אמירות נפרדות].[2]

ב. ורואים את זה בשיטת ר"ע (שלישנא יתירתא משפיעה) –

דתנן (ב"ב סד.) –
המוכר בית, לא מכר את בור.

ואיך יגיע המוכר אל הבור?
חכמים – מניחים שהשאיר לעצמו דרך לבור (מוכר בעין רעה),
ר"ע – לא השאיר לעצמו דרך (מוכר בעין טובה), ויצטרך לקנות דרך.

אבל – אם אמר לישנא יתירתא (אמר בפרוש שמשאיר לעצמו את הבור),
אז גם התכוון להשאיר לעצמו דרך (מה שהיה צריך להוכיח!).

[1] אנחנו מפרשים לפי המפרש והרא"ש שהשאלה כאן היא על המשנה בדף ח. תוס' לעומת זאת מפרש שהשאלה על משנתנו.

[2] ויוצא שאם השתמש רק בביטוי "הריני נזיר", ועל זה מוסיף, אין לו איך להוסיף קצת בלי שזה יוסיף נזירות שלמה.