הדף היומי – נזיר דף כו

להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן

Download

והסרטון המשולב

(הדף יומי בתרשים + קריאה בגמרא עצמה)

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

סיכום הדף היומי נזיר דף כו

(כה: 2- אמר מר עד כו: שליש עליון)

תזכורת מאתמול (כה.) – נזיר שהפריש כסף לכל קרבנותיו, ומת,
אם הכסף מפורש – אז עולה לעולה, שלמים לשלמים, והכסף של החטאת לים המלח.
אם המעות סתומים – הכל לעולה.

ושאלנו למה, הרי בכסף מעורב גם חטאת ושלמים?
וענינו:
ר"ל – יש לימוד מפסוק.
רי"ח – "הלכה היא בנזיר"

א. והרי יש עוד תחום עם הלכה דומה?

מצורע עני שהפריש כסף לקרבונתיו (עוף לחטאת ועוף לעולה), ואז מת,
גם כאן א"א להקריב החטאת (שהרי בעליו מת), אלא הכל הולך לעולה, וגם זה הלמ"ס!

תשובה – אכן רי"ח התכוון שזו הלכה בנזיר ובדומה לו (מקרים בהם שני הקרבנות נובעים מאותו חיוב)

אבל אם נובעים משני חיובים שונים – כסף החטאת לא ילך לעולה,
למשל שהיה חייב חטאת בהמה וגם עולת נדבה (כי נדר להביא),
והפריש כסף סתום לשניהם ואז מת,
לא אומרים שכסף החטאת תלך לעולה, אלא צריך שילך לים המלח,
וכיון שהכסף מעורב (סתום) – הכל ילך לים המלח.

(כו. באמצע)

ב. הגבלות לחידוש שבסתומים הכל הולך לעולה –

1. A. רב אשי –

גם אם לא מפורש לגמרי (איזה כסף הולך לאיזה קרבן), אבל רק הזכיר את הקרבנות השונים – גם זה נחשב מפורש,

ולא הכל ילך לעולה,
אלא החטאת לים המלח, וממיל אגם השאר לים המלח כי מעורבים.

אז מה כן נחשב סתום?

גירסא א – אם אמר "אלו לקרבנותי" או "אלו לחובתי"

גירסא ב – "אלו לחובתי" גם נחשב מפורש, כי חובה זה כמו להזכיר את החטאת.

(קרן אורה, ויצא שיש 5 רמות של פירוש, מהסתום למפורש:

1. אלו לנזירותי (מעות סתומים לגמרי…)
   במקרה כזה כלל לא הזכיר שיש כמה קרבנות, וממילא אפילו אם חי – יכול להביא הכל לאחד מהקרבנות, וכן אם מת, ואין צורך בחידוש של ההלמ"ס/לימוד שהכל הולך לעולה.
2. אלו לקרבנותי ("מעות סתומים")
   כיון שהזכיר שיש כמה קרבנות – כל עוד הוא חי, צריך להביא מהכסף את שלוש הקרבנות.
   אם מת – נחשב מעות סתומים, ופה נאמר החידוש שהכל לעולה.
3. אלו לחובתי –

רב אשי 1 – נחשב כמו 2,
רב אשי 2 – נחשב כמו 4,

4. "אלו לחטאתי, עולתי ושלמי" – חצי מפורש
   פה לא אומרים שהכל לעולה, אלא החטאת לים המלח,
   וממילא כיון שמעורבים – הכל לים המלח.
5. "אלו לחטאתי, אלו לעולתי, ואלו לשלמי" – מפורש לגמרי
   זה המקרה עליו דיברה המשנה, שכל כסף הולך למה שהוא – עולה לעולה, שלמים לשלמים, ורק של החטאת לים המלח.

(כו. 3-)

1. B. רבא – רק אם החטאת מעורבת, הכל הולך לעולה

אבל –
אם הפריש כסף, ואח"כ שם בצד חלק מזה לחטאת (רבא)
או שמראש הפריש את של החטאת בנפרד ואת של השאר בנפרד (ברייתא)

אז בזה אין את החידוש שהכל לעולה, אלא יעשה חצי חצי עם הכסף של העולה והשלמים.

(תוס' – יביא שתי בהמות, ויחלל את הכסף עליהן, מה שלעולה לעולה, ומה שלשלמים לשלמים).

וממשיכה הברייתא – אם החטאת מעורבת, מספיק שמעורבת גם רק עם אחד מהם (שלמים או עולה) – הכל לעולה.