להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת מגילה לחץ כאן.
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
דף יומי קצר וברור – הסיכום הכתוב
(כג. 1+ עד כג: במשנה השנייה)
חלק א – מספר העולים ביו"ט, יו"כ ושבת
א. מספר העולים, והאם ניתן להוסיף
יו"ט | יו"כ | שבת | האם ניתן להוסיף? | |
משנתנו | 5 | 6 | 7 | כן |
רי"ש בברייתא | 5 | 6 | 7 | לא |
ר"ע בברייתא | 5 | 7 | 6 | כן |
קשה – המשנה לא כאף דעה,
עונה רבא – יש מחלוקת מה דעת רי"ש, ויש ברייתא ששם רי"ש בדיוק כמשנתנו.
ב. ברייתא על לחץ הזמן ביו"ט, יו"כ ושבת (לפי הרשב"א) –
ביו"ט – מאחרין לבי"כ (כי מכינים האוכל לפני התפילה בבוקר), וממהרין לצאת (לסעודה)
בשבת – מקדימים לבי"כ (הכל מוכן מערב שבת) וממהרין לצאת ( לסעודה),
ביו"כ – מקדימים לבי"כ (אין מה להכין) ומאחרין לצאת (אין לאן למהר)
שאלה – סדר הברייתא מתאים לר"ע.
תשובה – סודר כך לפי הזמן שנשארים בבית כנסת, מהקטן לגדול, וזה לא קשור לגדולת היום, ולכן זה מתאים גם לרי"ש.
ב
ג. הסמליות של המספרים
3, 5, 7 –
ברכת כהנים
שלושה שומרי הסף (מלכים ב, כה יח), חמישה ושבעת רואי פני המלך (רש"י – במגילת אסתר, תוס' – ומלכים ב, כה יט – חמישה, ירמיהו נב, כה – שבעה).
6- ששה שעמדו מימינו ומשמאלו של עזרא –
"וַיַּעֲמֹד עֶזְרָא הַסֹּפֵר עַל מִגְדַּל עֵץ אֲשֶׁר עָשׂוּ לַדָּבָר, וַיַּעֲמֹד אֶצְלוֹ מַתִּתְיָה וְשֶׁמַע וַעֲנָיָה וְאוּרִיָּה וְחִלְקִיָּה וּמַעֲשֵׂיָה עַל יְמִינוֹ, וּמִשְּׂמֹאלוֹ – פְּדָיָה וּמִישָׁאֵל וּמַלְכִּיָּה וְחָשֻׁם וְחַשְׁבַּדָּנָה זְכַרְיָה מְשֻׁלָּם"(נחמיה ח, ד. זכריה ומשולם זה אותו אחד).
חלק ב – מי ומה נחשב לעליות
א. אפילו ילדים ונשים,
מגבלות –
רק משלימים, ורק ל7.
נשים לא, מפני כבוד הציבור.
ב. לגבי קריאת המפטיר – מחלוקת אם נחשב.
קושיא על הדעה שלא נחשב –
הרי את בהפטרה צריך 21 פסוקים כאורך קריאת התורה, ואם יש 8 עולים אז צריך 24!
תשובה – כיון שקריאת המפטיר רק בשביל כבוד התורה – אינו נחשב.
[אגב, קושיות על כך שצריך 21 פסוקים בהפטרה.
- הרי בהפטרת "צו" יש פחות!
תשובה – אם נגמר העניין אפשר פחות.
- והרי רי"ח עצר אפילו אחרי 10!
תשובה – כשיש מתורגמן עושים פחות כדי לא להטריח את הציבור].
(כג: משנה ראשונה)
חלק ג – דברים שצריך בהם מניין
א. דברים שבקדושה צריכים עשרה
מקור –
"וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְקֹוָק מְקַדִּשְׁכֶם" (ויקרא כב, לב),
+ "הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת…" (במדבר טז, כא)
+ "עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת (במדבר יד, כז) – עשרה מרגלים.
המצוות –
- פריסה על שמע
(מי שהתפלל ביחידות ורוצה לשמוע קדיש וברכו, אם יש עשרה יכולים (וקראים גם את הברכה שאחרי ברכו). - עוברין לפני התיבה (חזרת הש"ץ)
- ברכת כהנים (מאירי – זה גם דבר שבקדושה).
- קריאה בתורה ובנביא(מאירי כנ"ל).
- מעמד ומושב
ב. לא מכובד בפחות מ10 –
(רק במעמד ומושב וזימון מפורש שזו הסיבה, אבל מפרש התפארת ישראל שכולהו "משום כבוד הציבור").
(בהולכת המת לקבורה היו עוצרים שבע פעמים ואומרים למלווים לשבת, ואז היו בוכים ומספידים, ואח"כ עמדו והתקדמו קצת ושוב ישבו וכו').
סיבה – כשאמרו למלווים לשבת ולעמוד קראו להם "יקרים", וזה לא מכובד לומר זאת בפחות מ10.
- תנחומי אבלים
שורת מנחמים אחרי הקבורה.
- ברכת אבלים
"ברכת רחבה" – נוסח מיוחד של ברכות שאמרו בסעודת ההבראה שנעשית ברחובה של עיר.
הגמרא לא מבארת למה צריך מניין, לכאורה זה גם כי לא מכובד בפחות מכך.
- שבע ברכות
(תויו"ט – תיקנו מראש שיהיו דווקא בעשרה).
- זימון עם שם ה'("נברך אלוקינו").
סיבה – לא מכובד להזכיר שם ה' בפחות מכך.
ג. הערכת שווי למקדש –
- הערכת קרקע לצורך פדיון מהקדש
קרקע שנקניתה ואז הוקדשה, כשנפדית – נפדית לפי שוויה האמיתי לפי הערכת הכהן.
בויקרא כז מוזכר 10 פעמים שהכהן מחשב את השווי – 3 לגבי אדם, 3 לגבי בהמה, 4 לגבי קרקע. מכאן למדים שצריך 10 אנשים, 1 כהן וכל השאר באו לרבות ישראל.
(קשה – שיהיה 5 כהנים ו5 ישראלים? קשיא).
- הערכת אדם שהקדיש דמיו להקדש
אדם שאומר "ערכי עלי" – יש ערך קבוע בתורה בתחילת ויקרא כז (למשל זכר בן 20-60 שווה 50).
אבל, אמר "דמי עלי" – מעריכים את שוויו כעבד (ר"ח – כעבד כנעני),
וכיון שיש היקש בין עבד לקרקע – אז גם כאן צריך 10.
תגובה אחת
התרשים שמופיע כאן במרובע
שייך לדף כב