הלימוד היום לעילוי נשמת
עזיזה בת חאתון ז"ל
להקדשת שיעור ליחצו כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת מגילה לחץ כאן.
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
(תחילת פרק שני עד יח. שליש עליון)
לא יצא: למפרע, בעל פה.
שפות: בעברית כולם יוצאים, בשפות אחרות – רק מי שלא יודע עברית ויודע את אותה שפה.
יצא: סירוגין, מתנמנם.
חלק א – למפרע – לא יצא
א. מקור –
- רבא – "לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה" (ט, כז) –
כמו שהזמן לא יתכן למפרע – כך הקריאה.
דחייה – זה מלמד לעשייה, לא לקריאה.
- וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה (ט, כח) –
כמו שהעשייה לא תיתכן למפרע (רמב"ם – אי אפשר לעשות בעבר), כך הזכירה.
ב. וכן בתחומים בהלל, קריאת שמע ותפילה:
A. הלל –
- רבה – "מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יְקֹוָק" (תהלים קיג, ג).
- רב יוסף – "זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְקֹוָק נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ" (קיח, כד).
- רב אויא – "יְהִי שֵׁם יְקֹוָק מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם" (קיג, ב).
- רנבי"צ – "יְהִי שֵׁם יְקֹוָק מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם" (קיג, ב).
- 1.אבות, גבורות וקדושה –
B. קריאת שמע –
המחלוקות
שפה | השמעה לאוזניים | למפרע אסור | |
רבי | עברית | צריך | והיו הדברים |
רבנן | בכל לשון | לא צריך | והיו – בהוייתן |
שוב, מזוית ראייה של הלימודים
שמע | והיו – בהוייתן | הדברים | |
רבי | השמע לאזנך | עברית | לא למפרע |
רבנן | בכל לשון | לא למפרע |
"כל לשון" בשאר התורה?
מכך שרבנן ורבי צריכים לימוד לק"ש,
מכאן שבשאר התורה (מקרא ביכורים, וידוי מעשרות, עמלק) זה להפך (רבנן – עברית, רבי – כל לשון)?
דחייה – צריך לימוד לאפוקי מהצד השני.
C. תפילת שמונה עשרה –
120 זקנים ובהם כמה נביאים , ואח"כ שמעון הפקולי תיקן שוב את 18 ברכות על סדר הפסוקים הבאים:
תהילים כט – מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַיקֹוָק בְּנֵי אֵלִים (=אבות), הָבוּ לַיקֹוָק כָּבוֹד וָעֹז (גבורות). הָבוּ לַיקֹוָק כְּבוֹד שְׁמוֹ הִשְׁתַּחֲווּ לַיקֹוָק בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ (קדושה).
- 2.בינה –
ישעיהו כט, כג-כד – "…וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב… וְיָדְעוּ תֹעֵי רוּחַ בִּינָה".
- 3.בינה, תשובה, סליחה, גאולה, רפואה
- ישעיהו ו, י – "…וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ" – בינה, תשובה, רפואה.
- ישעיהו נה, ז – "…וְיָשֹׁב אֶל יְקֹוָק וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ" – תשובה, סליחה.
- תהלים קג, ג-ד – "הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲוֹנֵכִי הָרֹפֵא לְכָל תַּחֲלֻאָיְכִי. הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי " – סליחה, רפואה, גאולה.
- גאולה ב-7 – (שבשמיטה שלפני משיח, בשנה ה7 יהיו מלחמות וזו תחילת הגאולה, ואז משיח יבוא במוצאי 7).
- רפואה ב-8 – כי ברית מילה ביום השמיני וצריך רפואה.
- ברכת השנים בברכה התשיעית, כנגד מזמור ט שנאמר על מפקיעי שערים – "שְׁבֹר זְרוֹעַ רָשָׁע" (תהלים י, טו. הגמרא קוראת לזה 9, כי שני המזמורים הראשונים נחשבים אחד (מסורת הש"ס)).
- קיבוץ גלויות, ברכת השופטים, המינים, והצדיקים, ירושלים, דוד, שומע תפילה –
מכאן התפילה עוברת לתפילה כללית על העתיד לבוא של עם ישראל –
יחזקאל לו, ח – "וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא.
ישעיהו א, כז – "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" – המשפט הולך יחד עם קיבוץ גלויות,
פסוק הבא – "…וְעֹזְבֵי יְקֹוָק יִכְלוּ" – המשפט הולך יחד עם השמדת הרשעים,
וממילא קרן הצדיקים עולה – "וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק" (תהלים עה, יא)
וזה קורה בירושלים – "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ (=שלווה) אֹהֲבָיִךְ" (תהלים קכב, ו)
ואז יבוא בן דוד – "אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (לירושלים) וּבִקְשׁוּ אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם" (הושע ג, ה).
(יח 2+)
ואז תפילה ואז עבודה – "וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים" (ישעיהו נו, ז).
ואחרי העבודה הודאה – "זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי" (תהלים נ, כג).
- ברכת כהנים אחרי הודאה –
ויקרא ט, כב – "וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת ידו יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם וַיֵּרֶד מֵעֲשֹׂת (=שכבר עשה) הַחַטָּאת וְהָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים".
וכיון שהודאה צמודה לעבודה,
אז מברכים אחרי ההודאה.
- שים שלום – ברכת ה' היא שלום – "יְקֹוָק יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם" (תהלים כט, יא).
- ר' אלעזר – "מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְקֹוָק יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ" (תהלים קו, ב).
- רבה בב"ח-רי"ח – "הַיְסֻפַּר לוֹ כִּי אֲדַבֵּר? אִם אָמַר אִישׁ כִּי יְבֻלָּע" (איוב לז, כ).
- ר"י איש כפר גיבוריא – "לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה" (תהלים סה, ב), וזהו הסם הטוב ביותר.
(יח. שליש)
[ומעבר למה שהזקנים תיקנו, אין להוסיף –
רב דימי – פתגם בארץ ישראל – "מלה – בסלע, משתוקא – בתרין".
2 תגובות
בלימוד של משפט לא רק הפסוק ציטן במשפט תיפדה שרשי מביא אלא גם הפסוק שהגמרא מביאה ואשיבה שופטיך מלמד על תפילה להשבת המשפט וציון במשפט תיפדה מלמד רק על הזמן שהוא אחרי קיבוץ גלויות
תשובת הגמרא לגבי ושב ורפא לו בפשט זה שהרפואה היא רפואת ה הסולח ולכן מתאים לסליחה = ברכה שישית ולא כפי שנאמר שזה חלק מהתשובה