הדף היומי – מגילה טז

הלימוד היום לעילוי נשמת
עזיזה בת חאתון ז"ל
להקדשת שיעור ליחצו כאן

Download

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת מגילה לחץ כאן.

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן

(טו: 6- עד יז. סיום פרק ראשון)

המשך דרשות על המגילה

פרק ו

• ·"נדדה שנת המלך" – מלכו של עולם / המלאכים / אחשוראש (כי חשד בהמן ואסתר שרוצים להורגו ותהה איך אין מי שיגלה לו ולכן חשב שאולי זה כי פעם גילו לו ולא גמל טובה).
• ·ניסו למנוע ממנו להיזכר במרדכי –

"ויהיו נקראים" – מאליהם, "וימצא כתוב" – שסופר המלך ניסה למחוק וגבריאל כתב שוב.

• ·"לא נעשה עמו דבר" – כדי לפגוע בהמן
• ·"הכין לו" – לעצמו
• ·"היהודי, היושב בשער המלך" – המן מנסה להתחמק עד שאחשוראש מפרט למי הכוונה.
• ·"מכל אשר דיברת" – גם את ההרכבה על הסוס וגם המלצה של המן לתת למרדכי מכס.
• סיפור ההרכבה –
  מרדכי ותלמידיו למדו על הקומץ במנחה, המן – הקומץ שלכם ניצח 10000 שלי, מרדכי – כל מה ששלך שלי, המן רוחץ ומספר את מרדכי, מרדכי בועט בו כשעולה עליו על הסוס (אצל יהודים – בנפול אויבך אל תשמח, אצל גויים – ואתה על במותימו תדרוך), בתו של המן שופכת עליו את כלי החרס עם הצואה וכשמגלה את הטעות נופלת מהגג.
• ·"ויאמרו לו חכמיו" – כי אמרו דבר חכמה, שאם הוא משבטים יהודה, בנימין אפרים ומנשה – לא תוכל לו.
• נפול תיפול – כשעמ"י עולה – עולה לכוכבים, ואתה תרד לעפר.
• ·"ויבהילו להביא את המן"
• ·"כי אין הצר שווה בנזק המלך" – המן (=הצר) לא אכפת לו מנזק המלך – הריגת נשותיו.
• ·"ויאמר המלך… ויאמר לאסתר" – תחילה ע"י מתורגמן אח"כ בעצמו.
• ·"איש צר ואויב, המן הרע הזה" – תחילה התייחסה למלך עצמו אך בא מלאך וסתר על ידה שתתייחס רק להמן.
• ·"והמלך קם… והמלך שב" –

פרק ז

גם בחזרה חזר עצבני – כי ראה אנשים (מלאכים) תולשים את עציו בהוראת המן

• "והמן נופל" – המן ניסה לקום אך המלאך הפילו
• חרבונא – תחילה היה בעצת המן אך כשראה שנופל עבר לצד השני ומלשין עליו.
• ·"וחמת המלך שככה" – הכעס על המן + הכעס של ה' על עמ"י / הכעס של המלך על סיפור ושתי.
• ·"ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות…" – יוסף נותן לבנימין 5 חליפות ובזה רמז ל5 הבגדים של מרדכי.

פרק ח

(דילוג טז: 8+ עד טז: באמצע)

• ·"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" –

שמחה – יו"ט

אורה – תורה, ששון – מילה (שניתנה באמירה – "שש אנוכי על אמרתך"), ויקר – תפילין.

פרק ט

• עשרת בני המן –

1. לקרוא בנשימה אחת
2. הוו של ויזתא –ארוכה (כמו עמוד תלייה)
3. לכתוב אותם בשתי עמודות בצד (אריח על גבי אריח, ולא אריח על גבי לבנה).

• ·"בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד" – תחילה המלך כעס, אך בא מלאך וגרם לו להיות נחמד – "מה שאלתך עוד".
• ·"ובבואה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו…" – למה אמר ולא אמרה?

אלא שביקשה שהמלך יאמר בפיו את תוכן האיגרות שהיהודים יכולים להתגונן.

• ·"וישלח… דברי שלום ואמת" – להקיש לספר תורה שצריכה שרטוט.
• ·"לקיים… וכאשר קיימו על נפשם ועל זרעם דברי הצומות וזעקתם. ומאמר אסתר קיים דברי הפורים…" – מה שאחראי להצלה זה הצומות + מאמר אסתר.
• "ורצוי לרוב אחיו" – ולא לכל, כי חלק מהסנהדרין היו נגדו כי עזב את לימוד התורה ועבר לפוליטיקה.

פרק י

רב יוסף – ת"ת > הצלת נפשות.

(טז: 3-)

מאמר מוסגר א –

1. 1.ת"ת > בניית בית המקדש
2. 2.ת"ת > כיבוד הורים

            מזה שעזרא לא עלה כדי להמשיך ללמוד עם ברוך בן נריה.

מכך שיעקב לא נענש על השנים שהיה בבית המדרש של עבר.

ראיה שיעקב התעכב בבית מדרשו של עבר 14 שנה –

ישמעאל נולד 14 שנה לפני יצחק (אברהם היה בן 86 בלידת ישמעאל ובן 100 בלידת יצחק)

יצחק בן 60 בלידת יעקב ועשיו, ממילא ישמעאל בן 74,

ישמעאל חי 137, ממילא כשמת – יעקב היה בן 63 (=137-74).

ברייתא – וזה היה הגיל שבו יעקב קיבל את הברכות והלך לחרן (שאז עשיו ראה שרעות בנות כנען, ולכן נושא את מחלת בת ישמעאל, אחות נביות, ולמה מוזכר שהיא אחות נביות, כי ישמעאל קידשה ומת, ואז נביות השיאה).
מכאן החשיבות של מניין שנותיו של ישמעאל – ללמדנו על הגיל שבו יצא יעקב.

יעקב עובד 14 שנה בשביל רחל ולאה, ואז נולד יוסף, ואז עוד 6 שנים בשביל הצאן.

יוצא שיעקב היה בן 77 בלידת יוסף.

יוסף בן 30 שנה בעומדו לפני פרעה, וממילא יעקב באותו זמן בן 107.

אחרי 7 שנות שובע + 2 רעב – יעקב מגיע, לפי זה הוא בן 116.

אך בכל זאת כשעומד יעקב לפני פרעה אומר שהוא בן 130!

מכאן שהיו 14 שנים נוספות – ואלו השנים שהלך לבית המדרש ללמוד לפני שהגיע ללבן, וכן בברייתא.

ראיה שלא נענש על אותן שנים –

יעקב פירש מיצחק 36 שנה (14 שנה בבית המדרש, 20 שנה עבד בבית לבן, 2 התעכבות בסוכות ובבית אל).
יוסף פירש מאביו רק 22 שנה (עזב את ביתו ב17, עמד לפני פרעה ב30 (=13), + 7 שובע + 2 רעב.

ואומרת הברייתא שזה שיוסף פירש ממנו זה עונש על הזמן שהוא פירש מאביו, ויוצא שנענש על 22 שנה, ולא על ה14 בבית המדרש.

(טז: 8+ עד טז: באמצע)

מאמר מוסגר ב – עוד דרשות על יוסף ואחיו

• ·"ויפול על צווארי" – שני מקדשים אצל בנימין, "על צוואריו" – ממשכן אחד ביוסף.
• ·"עיניכם רואות ועיני אחי בנימין" – לא כועס עליהם כמו שלא כועס על בנימין.
• ·"מטוב מצרים" – שלח לו יין ישן שזה טוב לזקנים.
• ·פתגם: כשהשועל מלך – תשתחווה לו,

ולמסקנה אמר זאת על זה שיעקב השתחווה ליוסף.