הלימוד לעילוי נשמת
דוד בן אברהם לב ז"ל
לעילוי נשמת
נעים בן שמחה כתון ז"ל
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת מגילה לחץ כאן.
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
דף יומי מסכת מגילה דף יב – הסיכום הכתוב
(יב. רבע עליון בנקודותיים עד יב: 11-)
המשך דרשות אגדתא על מגילת אסתר – פרק א
המשתה –
- מדי ופרס עשו הסכם ביניהם שמאחד המלכים ומהשני המושלים.
- אחשוראש לבש את בגדי הכהונה, והוציא את כלי המקדש (בזה חזר על טעותו של בלשצאר).
- מחלוקת אם זה היה חכם שקודם עשה משתה כללי ואח"כ רק לשושן.
- למה היהודים התחייבו כליה:
- כי השתתפו בסעודה (דחייה – זה רק שושן).
- כי השתחוו לצלם בימי נבוכדנצר (אך כיון שעשו רק למראית עין, גם הסכנה היתה רק למראית עין).
- ·"בחצר גינת ביתן" –
- תלוי במעמדו של כל אחד.
- התחיל בצר ומחוסר מקום עבר לגינה ולביתן.
- היה בחצר, והיו שני פתחים לגינה ולביתן.
- הסבר "חור" – חורים או לבן, "כרפס" – כרים של פסים, "מיטות זהב וכסף" (ר"י – תלוי במעמד של כל אחד, ר' נחמיה – מיטות כסף ורגלי זהב), "רצפת בהט" – משלשון שצריך לחטט אחרי אבנים יקרות אלו, "ודר וסוחרת" – 1. שורות של אבנים סביבם. 2. אבן טובה שנקראת דרה שמאירה כמו סיהרא (צהריים/ירח). 3. נתן דרור לסוחרים.
- היין בסעודה – מבוגר מהשותה, יותר אובל משתייה (כמו דת המזבח), יין מדינתו של כל אחד, שרי המשקים היו המן ומרדכי ("שניהם "איש").
- עשתה בכוונה בבית המלכות כדי שתוכל להראות יופיה,
(יב. 3-)
הסיפור עם ושתי –
בסוף מיאנה כי פרחה בה צרעת או גדל לה זנב.
- דווקא בשבת, שאז אכלו ושתו ודיברו דברי תפלות.
- נקראה לבוא ערומה כי כך עשתה לבנות ישראל (במידה שאדם מודד מודדים לו).
- כעס עליה במיוחד כי קראה לו "שומר הסוסים של אבא".
- תחילה התייעץ עם רבנן ("יודעי העיתים") והם התחמכו מתשובה.
- התייעץ עם שריו – (כרשנא, שתר… ממוכן).
שמותיהם הם רמז לעבודת המקדש שעם ישראל עשה ולכן בזכות זה ושתי תיהרג ותיכנס אסתר,
ממוכן=המן, והוא הדיוט קופץ בראש.
- בגלל עצתו זו "להיות כל איש מושל בביתו" – העמים הבינו שהמלך לא רציני כי הרי זה ברור, וזה גרם להם לזלזול מסוים גם באגרות שקראו להשמדת היהודים.
