לעילוי נשמת אביו של אחד הלומדים,
צבי מנחם בן מרדכי שמעון ז"ל,
שאהב לשמח כל אדם
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
סיכום הדף היומי דף מד
(מד: 3- עד מה: שליש תחתון)
חלק א – זינתה בנערותה ואז בגרה
תזכורת:
בשיעור הקודם הזכרנו בהקדמה 3 מצבים באיזה שזינתה:
- אשת איש בוגרת– חנק,
- נערה מאורסה שזינתה ונתפסה
- a.כשעדיין נערה מאורסה (=בית אביה) – הוא והיא נסקלים בשער העיר
- אחרי החתונה (=בית חמיה), זה "פרשיית מוציא שם רע" (מצש"ר) (דברים כב) –
שנסקלת בפתח בית אביה,
ואם הבעל הוציא שם רע ואינו נכון – לוקה ונותן קנס 100, והעדים נסקלים כעדים זוממים. - רבא – יש לחלק בין בית אביה (a) ובית חמיה (b):
(ברייתא בהתחלה + מה: 5+)
א. ברייתא: במוציא שם רע – סקילה
מקור – "והוציאו את הנערה… וסקלוה…", מיותר, ובא ללמד שגם אם רק היתה נערה.
סברא – הזנות היתה כשהיתה נערה.
(ואילו אם הבעל שיקר, אינו נקנס, שהרי השקר היה כשהיתה כבר בוגרת).
ב. תני שילא, לגבי כשנתפסה בבית אביה – חנק
קשה מהברייתא הנ"ל!
תשובות:
תני שילא זה בבית אביה – חנק,
ברייתא ב זה בבית חמיה – סקילה.
סברא: הרי כפי שהתורה חידשה שלמרות ששינתה מצב הלכתי מארוסה לנשואה – עדיין בסקילה,
כך גם כששינתה מצב גופני לנערה לבוגרת – נחדש שעדיין בסקילה.
דחיית רב הונא ברדר"י – אוליאין דמיון בין שינוי מצב הלכתי לשינוי מצב גופני.
- ר"נ בי"צ – זה מחלוקת תנאים:
אדם שחטא, ואז נתמנה לנשיא/כה"ג –
ת"ק – כהדיוטות (לכאורה כברייתא ב).
ר"ש – כהדיוטות, אך אם נודע על החטא אחרי המינוי – פטורים לגמרי (לכאורה כשילא).
דחייה – שתי הדעות לא כשילא,
שהרי ר"ש לא אמר שיביאו קרבן של נשיא/כה"ג, אלא שלא יביאו כלל, כי צריך שהחטא והידיעה יהיו על אותו סוג קרבן.
- רי"ח – דוחים את שילא, ואכן גם שילא אמר שתידון בסקילה.
- שסוקלים בשער העיר שבו עבד (ולא בשער העיר שבה נידון), שהרי שעריך הראשון עוסק בעיר שבה עבד.
- מכך שכתוב "שעריך" ולא "שער", לומדים שזה דווקא עיר שרובה יהודים.
(מה: שליש עליון)
חלק ב – איפה סוקלים את הנערה
ברייתא וגמרא –
לגבי עובד ע"ז –
"כִּי יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ… וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים… וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא… אֶל שְׁעָרֶיךָ, אֶת הָאִישׁ אוֹ אֶת הָאִשָּׁה וּסְקַלְתָּם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ" (דברים יז).
מ"שעריך" השני לומדים:
לגבי נערה שזינתה:
סוקלים אותה בשער בית אביה,
ואם אין לה אב/בית אז בשער העיר,
ואם זה עיר שרובה גויים אז בשער בי"ד.
מקור – מעובד ע"ז (רש"י – אסמכתא)
שהרי בנערה כתוב רק "פתח בית אביה",
ולגבי המשכן כתוב "פתח שער החצר", מכאן שפתח=שער,
וממילא לומדים מע"ז שכתוב בו "שעריך".
