לעילוי נשמת אביו של אחד הלומדים,
צבי מנחם בן מרדכי שמעון ז"ל,
שאהב לשמח כל אדם
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
סיכום הדף היומי דף כט
(תחילת פרק עד ל. שליש עליון)
הקדמה[1] –
אונס – בועל נערה בתולה בכפייה,
חייב קנס של חמישים שקלים כסף + צער, בושת פגם + לא יוכל לשלחה כל ימיו.
מפתה – בועל נערה בתולה ברצון
או קנס או לשאתה לאישה (ויכול לגרשה) + בושת ופגם.
הפסוקים –
אונס (דברים כב, כח-כט) –
כִּי-יִמְצָא אִישׁ נַעֲרָ בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא-אֹרָשָׂה וּתְפָשָׂהּ וְשָׁכַב עִמָּהּ וְנִמְצָאוּ.
וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָ חֲמִשִּׁים כָּסֶף וְלוֹ-תִהְיֶה לְאִשָּׁה תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ לֹא-יוּכַל שַׁלְּחָהּ כָּל-יָמָיו.
מפתה (שמות כב, טו-טז) –
וְכִי-יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא-אֹרָשָׂה וְשָׁכַב עִמָּהּ מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה.
אִם-מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת.
זמני גדילת בת –
קטנה – עד שנהיית נערה.
נערה – מ2 שערות + 12 שנים, ולמשך 6 חודשים.
בוגרת – לאחר 6 החודשים.
גמרא(ומשנה תוך כדי)
חלק א – אלו נערות שיש להן קנס
הערות –
- לנערות כשרות (רגילות) ודאי יש קנס. החידוש של המשנה זה נערות "פסולות" (נערות אם בעיה מסוימת).
- האם לקטנה יש קנס?
משנתנו כר"מ – דווקא לנערה, אך קטנה לא.
חכמים – גם לקטנה יש קנס (מג' שנים ויום אחד).
(כט: 1+)
חלק ב – חידוש המשנה – שגם באסורות יש קנס
איסורי לאו – ממזרת, נתינה
(צאצאי הגבעונים (מ7 האומות), תוס' כדעה שאע"פ שהתגיירו, עדיין אסורים מדין "ולא תתחתן בם").
(המשנה מזכירה גם כותית, אך אנו נפרש כתוס' ישנים שהמשנה באה לחדש כדעה שכותים גרי אמת, ולכן יש לה קנס, כי אם הם גרי אריות אז היא גויה ואין לה קנס).
איסורי כרת –
אחותו, אחות אביו, אחות אמו, אחות אשתו, אשת אחיו, אשת אחי אביו,
נידה.
א. ההו"א והמקור של משנתנו –
ההווה אמינא – באונס כתוב "וְלוֹ-תִהְיֶה לְאִשָּׁה", כך שלכאורה יהיה קנס רק באישה שראויה לו לאישה, ועל זה מחדשת המשנה שיש קנס גם במי שלא ראויה לו.
המקור –
שלב א – מחלוקת במקור:
יש שלוש מילים – אחד לגופו, אחד ללאו, ואחד לכרת:
ר"ל – מאונס: נערה, נערה, הנערה.
דחייה – נצרך לאביי דווקא כשהנערה עדיין חיה בגמר הדין.
רב פפא – ממפתה: בתולה, בתולות, הבתולות.
דחייה – נצרך לגזירה שווה בין אונס למפתה, שבשניהם כתוב בתולה
(ולומד מזה שגם במפתה זה 50, וגם באונס זה מטבע של שקל,
ויש דברים נוספים שלומדים מהגזירה שווה, כמו למשל שהמקור שלנו הוא במפתה ולומדים לאונס).
וקשה, הרי לשניהם יש את הדחייה הנ"ל.
שלב ב – שילוב של ר"ל ורב פפא(ולא נחלקו (רשב"א)) –
את החיוב ללאו ולכרת לומדים מאונס ומפתה ביחד.
(כלומר יש 6 מילים: 2 לגופן, 2 לדינים שהבאנו (אביי וגז"ש), 2 ללאו ולכרת).
(כט: שליש תחתון)
ב. החולקים
ברייתא: "ולו תהיה לאישה" –
ר' שמעון בן מנסיא – צריך שתהיה ראויה לקיימה,
ולכן – כל אישה שאסורה, אפילו באיסור עשה – אין קנס.
שמעון התימני – לא צריך שלא יהיה איסור, אך צריך שתהיה לו בה הוויה, כלומר שקידושין יתפסו.
ולכן –
באיסורי כרת לא תופסים – אין קנס.
בשאר איסורים –
לחכמים – קידושין תופסים, ויש קנס.
לר"ע –
לאו רגיל (ממזרת, נתינה) – לא תופס.
לאו אלמנה לכה"ג וגרושה לכהן –
ר' סימאי – תופס ("ולא יחלל" – מחלל זרעו ואינו עושהו ממזר)
ר' ישבב – לא תופס!
עשה ששווה אצל כולם – מצרי ואדומי ("דור 3 יבוא להם בקהל ה'")
שתי אפשרויות להבין את ר' ישבב –
אם רק בא לחלוק על ר' סימאי, אז בזה יודה שתופס.
אם בא לומר סברת עצמו, אז גם באיסורי עשה לא יתפוס.
עשה שאינו אצל כולם – בעולה לכה"ג
תופסים גם לר"ע לר' ישבב,
(יש בו שתי קולות – עשה + לא אצל כולם, ועל זה נאמר שעושה זרעו חלל ולא ממזר).
הנפק"מ בין ר' שמעון בן מנסיא לשמעון התימני זה במקרה שמצד אחד אסורה ומצד שני קידושין תופסים:
שלר' בן מנסיא – אין קנס (כי אסורה)
ולשמעון התימני יש קנס (כי קידושין תופסים).
(ל. 6+)
ג. ר' חסדא – לפי כולם בנידה יש קנס,
שהרי קידושין תופסים בה ומותר לקיימה.
[1]פרק זה עוסק באונס ומפתה, אולי אגב זה שעסקנו בפרקים הקודמים מי נחשבת בתולה, אז מביאים נושא נוסף ששייך דווקא בבתולה.
