שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

הדף היומי – עירובין דף ע

סרטון דף יומילהורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת עירובין ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

סיכום דף יומי עירובין דף ע

(ע. 3+ עד ע: 2-)

(חלק ראשון) כשאחד מבטל לרבים האם צריך לבטל לכל או"א, או מספיק לאחד מהם? מחלוקת אביי ורבה:

מהלך הגמ' שני שלבים:

  1. 1.דין ודברים בין אביי לרבה.
  2. 2.פירוט 7 הדינים בברייתא שהקשה ממנה אביי, והחידוש בהם לפי אביי ולפי רבה.

רבה: (לשאלתו של אביי): כשאחד שכח ולא עירב וצריך לבטל לשאר חבריו צריך לבטל לכל או"א ואינם נחשבים כישות אחת שהוא שלוחם.

אביי: חולק וסובר שמספיק שמבטל לנציג אחד של המערבים שהם כולם נחשבים ישות אחת.

אביי מקשה מברייתא שמשמע ממנה שאחד שלא עירב נותן רשות לאחד שעירב. (מקרה 1 לקמן)

רבה מתרץ ששם מדובר שהיו שניים בתחילת השבת (כי אחרת איך עירב?) ואחד נפטר במהלך השבת א"כ מבטל רק לאחד שנשאר רשות.

אביי שואל על התירוץ שבסיפא של הברייתא (מקרה 5 לקמן) לא ניתן להעמיד שאחד מת?, אחד שעירב לא יכול לבטל רשותו לאחד שלא עירב, ואם אחד נפטר מדוע לא יכול לבטל את רשותו?

רבה מגן על התירוץ הא כדאיתא והא כדאיתא. כלומר ברישא השותף לעירוב מת ובסיפא לא. והוא מסייע לשיטתו מהרישא של הברייתא (מקרה 3) שניים שלא עירבו נותנין רשותן לשנים שעירבו, ומדייק שנותנים דווקא לשניים כלומר לכל אחד מהם ולא רק לאחד מהם.

אביי מתרץ לשיטתו ל'שניים' הכוונה לאחד מהשניים. הגמ' מקשה על תירוץ זה שא"כ הברייתא היתה צריכה לומר לאחד שעירב מדוע נקטה שניים – והגמרא נשארת בקשיא על אביי.

 

שלב 2: פירוש הברייתא (מה החידוש בכל המקרים השונים שהברייתא מביאה):

 

המקרה

לפי אביי

לפי רבה

1

אחד שלא עירב נותן רשותו לאחד שעירב

השניים שעירבו חיים ונמצאים ובכ"ז אין צריך לבטל לכל או"א אלא מספיק לאחד

אחד מהשניים שעירבו מת, ובכ"ז לא גזרו שלא יוכל לבטל לאחד אטו שלא מת.

2

שנים שעירבו נותנין רשותן לאחד שלא עירב

פשיטא! החידוש, שלא קונסים את זה שלא עירב ומאפשרים להם לבטל את רשותם אליו.

כמו אביי.

3

שנים שלא עירבו נותנין רשותן לשנים שעירבו

צריך להשמיע שלא גוזרים שמא יעשו גם את הכיוון ההפוך ויבטלו לשניים שלא עירבו.

לשנים שעירבו דווקא כלומר לכל או"א וזה מה שמגלה לנו שברישא מדובר שאחד מת.

4

שנים שלא עירבו נותנין רשותן (לשנים שעירבו) או לאחד שלא עירב

החידוש בכך שהשניים שלא עירבו יכולים לבטל גם לשלישי שלא עירב ולא קונסים אפי' במקום שאף דייר לא עירב וניתן לבטל, היה מקום לקנוס שמא תשתכח תורת עירוב.

כמו אביי.

5

אחד שעירב לא יכול לבטל רשותו לאחד שלא עירב, פשיטא! שהרי השני לא ביטל!

בא להשמיענו שגם ברישא מדובר בשניים חיים ושמספיק לבטל לאחד מהמערבים

בגלל הניגוד לרישא שדיברה על אחד שנשאר שחבירו מת, גם בסיפא הזכיר אחד למרות ששניהם קיימים

6

שניים שעירבו לא נותנין רשותן לשנים שלא עירבו, פשיטא!

לא ניתן לבטל לשניים שלא עירבו החידוש שזה לא מועיל אפי' אם אחד מהשניים יבטל בהמשך לחבירו משום שהביטול לא נקנה במקור כשביטלו לשניהם וכל אחד מהם אסר עדיין על חבירו

כמו אביי.

7

שניים שלא עירבו לא נותנין רשותן לשנים שלא עירבו – פשיטא כנ"ל

החידוש מפסקה מיותרת זו שזה לא עובד אפילו אם הם מקנים להם ב"קני על מנת להקנות" כמו שנתפרש בדף הקודם

כמו אביי.

 

חלק שני (עמוד ב'): האם יורש במהלך השבת יכול לבטל הרשות שירש?

מהלך הגמ':

מחלוקת אמוראים ר"נ ובית מדרשו של שמואל.

  1. 1.ברייתא 1 – קושיא על ר"נ ותירוץ
  2. 2.ברייתא 2 – קושיא על ר"נ ותירוץ

מכאן המהלך שייך כבר לדף הבא:

  1. 3.ברייתא 3 – קושיא על ר"נ ותירוץ
  2. 4.נסיון של ר' יוחנן לתרץ אחרת.
  3. 5.הסבר מחלוקת ב"ה וב"ש במשנה.

שלב 1: מחלוקת אמוראים ר"נ ובית מדרשו של שמואל:

רבא שאל את ר"נ האם יורש במהלך השבת שמורישו שכח ולא עירב יכול לבטל רשותו בשבת?

השאלה היא האם הוא נכנס לחלוטין לנעליו של אביו וממילא יכול לבטל, או שמא אביו שיכל לערב מאתמול יכול לבטל במהלך השבת אבל מי שלא היה שייך אתמול ולא יכל לערב לא יכול לבטל במהלך השבת

רב נחמן: יכול היורש לבטל.

בית מדרשו של שמואל: לא יכול לבטל.

שלב 2: ניסיון להקשות על ר"נ מברייתא בירושלמי ותירוץ:

לפני שנסביר את כל הברייתא נתרכז בקושיא מהסיפא:

"כל שנאסר למקצת שבת נאסר לכל השבת חוץ ממבטל רשות" – כי מבטל רשות שכח לערב ולכן נאסר לטלטל שם בתחילת השבת ובכל זאת מותר בהמשך השבת לאחר שיבטל. הגמ' מקשה שאם יורש יכול לבטל אז צריך להיות כתוב חוץ ממבטל רשות ומיורש?

התירוץ הוא שמבטל רשות כולל גם יורש וכאילו כתוב חוץ מתורת ביטול רשות.

הסבר הברייתא: זה הכלל… (מוסיף לכל חלק בברייתא עוד מקרה)

  1. 1.כל שמותר למקצת שבת הותר לכל השבת
  2. a.עירב דרך פתח או חלון ונסתמו במהלך השבת, שאע"פ שנסתם הפתח או החלון יכולים לטלטל בזריקה או דרך חורים קטנים כיוון שהותרה בכניסת שבת.
  3. b."זה הכלל" – מבוי שניטלו קורותיו או לחייו במהלך השבת שמותר בטלטול.
  4. 2.כל שאסור למקצת שבת נאסר לכל השבת חוץ ממבטל רשות.
  5. a.שני בתים בשני צידי רה"ר והקיפום נכרים מחיצה בשבת, שאסורים בטלטול אפילו ע"י ביטול כי לא יכלו לערב בכניסת שבת. למרות שאילו היה בית אחד היה מותר לטלטל בתוך המחיצה. (כי מחיצה שנעשית בשבת נחשבת מחיצה)
  6. b."זה הכלל" מוסיף מצב שמת נכרי בשבת, ולא ניתן לבטל בשבת התוספת במקרה זה שאפילו שלכאורה יכלו לערב אתמול ע"י שכירות מהנכרי. (התוספות חולק על רש"י ומדייק שמדובר כשהנכרי הגיע דווקא במהלך השבת, כדי שזה יסתדר עם הגמ' בדף סז והחידוש פה הוא אחר …שהרשות היתה בידו מאתמול לבטלה.)
  7. c.

שלב 3: נסיון להקשות על ר"נ מברייתא בתוספתא ותירוץ:

שוב נסביר את הקושיא מהסיפא לפני שנסביר את הברייתא:

דייר מדיירי החצר שירש עוד דירה בחצר זו במהלך השבת ממוריש שלא גר בחצר זו, אוסר, שואלת הגמ' שלפי רב נחמן שיורש יכול לבטל מדוע שלא יבטל, ומתרצת שאכן הכוונה אוסר כל עוד לא ביטל.

הסבר הברייתא כולה:

רישא: אחד מדיירי החצר שמת והוריש את דירתו לאחד מן השוק (שלא מדיירי החצר)

  1. 1.לפני כניסת שבת: היורש החדש אוסר כיוון שהוא לא גר במקום ובכל זאת בית התבן שלו או בית הבקר שלו בחצר חבירו אוסר (דף עב:)
  2. 2.לאחר כניסת השבת: אינו אוסר, כי הותר הטלטול מכח עירוב המת למקצת שבת.

סיפא: אחד מן השוק (שלא מדיירי החצר) שהיה לו בית בחצר והוריש אותו לאחד מבני החצר:

  1. 1.לפני כניסת השבת: אינו אוסר (כי היורש החדש שמערב מערב גם את ירושתו החדשה)
  2. 2.לאחר כניסת השבת: אוסר (כמו שתירצנו לרב נחמן עד שיבטל).

 

הלימוד היום מוקדש לעילוי נשמת
אברהם בן ז'ינה ז"ל
נפטר בתאריך א' כסלו תשפ"א תנצב"ה

להקדשות ליחצו כאן

ממילא אתם תקועים בבית,  לפחות תקראו ספר טוב (לפרטים ליחצו).

4 תגובות

  1. RE: הדף היומי – עירובין דף ע
    שלום,
    תודה על ההתייחסות.
    מצטער. לא הבנתי את לשון תשובתכם: [u][i][b]במקרה זה אתה צודק ותודה על התיקון, זו משנה בירושלמי[/b][/i][/u]. ע"כ לשונכם. אם אני צודק, אין מושג של "משנה בירושלמי" שאינה בבבלי. ששת סדרי המשנה הם אחידים, הן בירוש' הן בבבלי. ישנן מסכתות עליהן קיים [b]תלמוד[/b] ירושלמי/בבלי בלבד.
    ועתה לענין "ברייתא בירושלמי". אם אכן היא אינה נמצאת לפנינו בכל אוסף כלשהו של ברייתות, לא במכילתא דר' ישמעאל לא במכילתר דרשב"י, לא בספרא ולא בספרי וכו', והיא "רק" בירושלמי, מה הטעם ומה היחוס לציין שהיא [מובאת גם] שם ? והרי הרגע היא מובאת גם כאן בבבלי!!! האם כשתלמדו שיעור בירושלמי(אי"ה) תאמרו "הגמרא מקשה "מברייתא בבבלי"", שהרי ברייתא זו אינה בכל קובץ וכו' וכו', פרט לבבלי ?!. אתמהה.
    סוף דבר, לענ"ד צ"ל מקשים "מברייתא", וחסל.
    בברכת ס"ד בכל מעשיכם ובכל משלח ידכם.

  2. RE: הדף היומי – עירובין דף ע
    שלום פתחיה,
    במקרה זה אתה צודק ותודה על התיקון, זו משנה בירושלמי.

    באופן עקרוני ישנן הרבה ברייתות שלא נכנסו לקבצי הברייתות של התוספתא (או קבצי ברייתא אחרים) ומפוזרות בשני התלמודים לכן ייתכן שברייתא מופיעה בתלמוד הירושלמי.

  3. RE: הדף היומי – עירובין דף ע
    שלום רב,
    שוב זה קורה בשיעור של הרב רמתי, ועדיין לא קבלתי מענה על תמיהתי הקודמת בנושא זה ("משנה בירושלמי").
    מה פירוש "ברייתא בירושלמי" ? הכי קיים מושג של קובץ ברייתות כלשהו כמשתייך לתל' הירוש' יותר מאשר לתל' הבבלי ?! אתמהה.

    1. RE: RE: הדף היומי – עירובין דף ע
      פתחיה שלום,
      אזמינך לחקור יותר לעומק בנושא. כי החוקרים דווקא מצביעים על הוכחות הפוכות מדבריך. איני מבין כ"כ בנושא, רק שמעתי מדודי, פרופ' ירא שמים חשוב ומפורסם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WordPress Lightbox

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.