הדף היומי – עירובין דף ע

סיכום דף יומי עירובין דף ע

(ע. 3+ עד ע: 2-)

(חלק ראשון) כשאחד מבטל לרבים האם צריך לבטל לכל או"א, או מספיק לאחד מהם? מחלוקת אביי ורבה:

מהלך הגמ' שני שלבים:

1. 1.דין ודברים בין אביי לרבה.
2. 2.פירוט 7 הדינים בברייתא שהקשה ממנה אביי, והחידוש בהם לפי אביי ולפי רבה.

רבה: (לשאלתו של אביי): כשאחד שכח ולא עירב וצריך לבטל לשאר חבריו צריך לבטל לכל או"א ואינם נחשבים כישות אחת שהוא שלוחם.

אביי: חולק וסובר שמספיק שמבטל לנציג אחד של המערבים שהם כולם נחשבים ישות אחת.

אביי מקשה מברייתא שמשמע ממנה שאחד שלא עירב נותן רשות לאחד שעירב. (מקרה 1 לקמן)

רבה מתרץ ששם מדובר שהיו שניים בתחילת השבת (כי אחרת איך עירב?) ואחד נפטר במהלך השבת א"כ מבטל רק לאחד שנשאר רשות.

אביי שואל על התירוץ שבסיפא של הברייתא (מקרה 5 לקמן) לא ניתן להעמיד שאחד מת?, אחד שעירב לא יכול לבטל רשותו לאחד שלא עירב, ואם אחד נפטר מדוע לא יכול לבטל את רשותו?

רבה מגן על התירוץ הא כדאיתא והא כדאיתא. כלומר ברישא השותף לעירוב מת ובסיפא לא. והוא מסייע לשיטתו מהרישא של הברייתא (מקרה 3) שניים שלא עירבו נותנין רשותן לשנים שעירבו, ומדייק שנותנים דווקא לשניים כלומר לכל אחד מהם ולא רק לאחד מהם.

אביי מתרץ לשיטתו ל'שניים' הכוונה לאחד מהשניים. הגמ' מקשה על תירוץ זה שא"כ הברייתא היתה צריכה לומר לאחד שעירב מדוע נקטה שניים – והגמרא נשארת בקשיא על אביי.

שלב 2: פירוש הברייתא (מה החידוש בכל המקרים השונים שהברייתא מביאה):

חלק שני (עמוד ב'): האם יורש במהלך השבת יכול לבטל הרשות שירש?

מהלך הגמ':

מחלוקת אמוראים ר"נ ובית מדרשו של שמואל.

1. 1.ברייתא 1 – קושיא על ר"נ ותירוץ
2. 2.ברייתא 2 – קושיא על ר"נ ותירוץ

מכאן המהלך שייך כבר לדף הבא:

1. 3.ברייתא 3 – קושיא על ר"נ ותירוץ
2. 4.נסיון של ר' יוחנן לתרץ אחרת.
3. 5.הסבר מחלוקת ב"ה וב"ש במשנה.

שלב 1: מחלוקת אמוראים ר"נ ובית מדרשו של שמואל:

רבא שאל את ר"נ האם יורש במהלך השבת שמורישו שכח ולא עירב יכול לבטל רשותו בשבת?

השאלה היא האם הוא נכנס לחלוטין לנעליו של אביו וממילא יכול לבטל, או שמא אביו שיכל לערב מאתמול יכול לבטל במהלך השבת אבל מי שלא היה שייך אתמול ולא יכל לערב לא יכול לבטל במהלך השבת

רב נחמן: יכול היורש לבטל.

בית מדרשו של שמואל: לא יכול לבטל.

שלב 2: ניסיון להקשות על ר"נ מברייתא בירושלמי ותירוץ:

לפני שנסביר את כל הברייתא נתרכז בקושיא מהסיפא:

"כל שנאסר למקצת שבת נאסר לכל השבת חוץ ממבטל רשות" – כי מבטל רשות שכח לערב ולכן נאסר לטלטל שם בתחילת השבת ובכל זאת מותר בהמשך השבת לאחר שיבטל. הגמ' מקשה שאם יורש יכול לבטל אז צריך להיות כתוב חוץ ממבטל רשות ומיורש?

התירוץ הוא שמבטל רשות כולל גם יורש וכאילו כתוב חוץ מתורת ביטול רשות.

הסבר הברייתא: זה הכלל… (מוסיף לכל חלק בברייתא עוד מקרה)

1. 1.כל שמותר למקצת שבת הותר לכל השבת
2. a.עירב דרך פתח או חלון ונסתמו במהלך השבת, שאע"פ שנסתם הפתח או החלון יכולים לטלטל בזריקה או דרך חורים קטנים כיוון שהותרה בכניסת שבת.
3. b."זה הכלל" – מבוי שניטלו קורותיו או לחייו במהלך השבת שמותר בטלטול.
4. 2.כל שאסור למקצת שבת נאסר לכל השבת חוץ ממבטל רשות.
5. a.שני בתים בשני צידי רה"ר והקיפום נכרים מחיצה בשבת, שאסורים בטלטול אפילו ע"י ביטול כי לא יכלו לערב בכניסת שבת. למרות שאילו היה בית אחד היה מותר לטלטל בתוך המחיצה. (כי מחיצה שנעשית בשבת נחשבת מחיצה)
6. b."זה הכלל" מוסיף מצב שמת נכרי בשבת, ולא ניתן לבטל בשבת התוספת במקרה זה שאפילו שלכאורה יכלו לערב אתמול ע"י שכירות מהנכרי. (התוספות חולק על רש"י ומדייק שמדובר כשהנכרי הגיע דווקא במהלך השבת, כדי שזה יסתדר עם הגמ' בדף סז והחידוש פה הוא אחר …שהרשות היתה בידו מאתמול לבטלה.)
7. c.

שלב 3: נסיון להקשות על ר"נ מברייתא בתוספתא ותירוץ:

שוב נסביר את הקושיא מהסיפא לפני שנסביר את הברייתא:

דייר מדיירי החצר שירש עוד דירה בחצר זו במהלך השבת ממוריש שלא גר בחצר זו, אוסר, שואלת הגמ' שלפי רב נחמן שיורש יכול לבטל מדוע שלא יבטל, ומתרצת שאכן הכוונה אוסר כל עוד לא ביטל.

הסבר הברייתא כולה:

רישא: אחד מדיירי החצר שמת והוריש את דירתו לאחד מן השוק (שלא מדיירי החצר)

1. 1.לפני כניסת שבת: היורש החדש אוסר כיוון שהוא לא גר במקום ובכל זאת בית התבן שלו או בית הבקר שלו בחצר חבירו אוסר (דף עב:)
2. 2.לאחר כניסת השבת: אינו אוסר, כי הותר הטלטול מכח עירוב המת למקצת שבת.

סיפא: אחד מן השוק (שלא מדיירי החצר) שהיה לו בית בחצר והוריש אותו לאחד מבני החצר:

1. 1.לפני כניסת השבת: אינו אוסר (כי היורש החדש שמערב מערב גם את ירושתו החדשה)
2. 2.לאחר כניסת השבת: אוסר (כמו שתירצנו לרב נחמן עד שיבטל).