שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

הדף היומי – עירובין דף נט

סרטון דף יומילהורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת עירובין ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

ציורים להמחשה מבית מאורות הדף היומי

 

 

סיכום דף יומי עירובין דף נט

 

א. דרך רבים מפולשת בעיר

בברייתא (שיטת ר"י ו:) – מספיק לחי/קורה משני הצדדים.
רבנן (תחילת נט:) – אין מערבין רה"ר בכך, אלא צריך דלתות הנסגרות בלילה
(ראה ו:)

 

ב. עיר של רבים ועיר של יחיד

א. המשנה

A. עיר שהיא רשות היחיד, עקרונית אמור להיות מותר לטלטל בכולה על ידי עירוב חצרות ושיתוף מבואות.

אבל – אם היא דומה לרשות הרבים (="עיר של רבים", רש"י – שיש בה 60 ריבוא), אז חז"ל חששו שיטלטלו גם ברה"ר ממש, והצריכו סימן – שלא ישתפו את כולם יחד אלא ישאירו אזור שיעשה שיתוף מבואות עם עצמו (כדלעיל מו:).

כמה ישאירו בחוץ:
ר"י – 50 דיירים,
ר"ש – 3 חצרות של שני בתים, ורב פוסק כר"ש.

B. עיר שהשתנתה (מיחיד לרבים ולהפך) – הולכים לפי מה שהייתה.

 

ב. יחיד שנעשית רבים

(תחילת הגמרא)

A. למה מותר? היו פעם יחיד אז פחות יתבלבלו עם רה"ר ממש + יזכירו זה לזה.

דוגמא:

  1. 1.העיר של ראש הגולה.

מה מיוחד בזה? הרי בכל עיר אנשים נפגשים בבתי הכנסת ויכולים להזכיר זה לזה שם.

  1. 2.אכן כל עיר, כמו למשל העיר של נתנזאי.

(נט. 6- תנו רבנן)

B. בעיר של יחיד או יחיד שנעשית רביםאין מערבין חצי חצי, אלא או הכל או מבוי מבוי.

הסבר:
כי הם נחשבים כמבוי אחד גדול ששייך לכולם, שלא עירבו זה עם זה ואוסרים זה על זה.
לעומת זאת בעיר של רבים, ממילא יודעים שצריך להשאיר שיור, אז לא נחשבים למקום אחד של כולם.           

הערות:

1. למה מבוי מבוי מותר?
מדובר שכל מבוי עושה דקה.

רשב"א – איצטבא סמלית בפתח המבוי שמראה שהם מסלקים עצמם משאר המבואות (וכן רש"י – שער קטן בכניסה).

2. מה לגבי עיר של רבים?

ברש"י משמע שכל הבעיה רק בעיר של יחיד, אך לפי הסברא הנ"ל זה לא מובן, ואכן בריטב"א ועוד ראשונים משמע שהבעיה גם בעיר של רבים, ואכן ה"שיור" חייב להיות מסולק משאר העיר.

3. במה בדיוק מדובר?

           

 

חצו לאורך
שאז כולם משתמשים באותו רחוב ראשי

חצו לרוחב
שאז לא משתמשים באותו רחוב ובאותם יציאות

השוואה למשנה בדף עו. (ראה מתחת לטבלה)

רב פפא 1

לא,
כי משתמשים באותו רחוב ואוסרים זה על זה

כן,
כי יכולים להתפצל זה מזה.

לפי מי מותר?
כרבנן ודאי,
לר"ע אולי גם, כי לפנימיים אין יציאה אחרת ולכן אוסרים, אך כאן כל צד ישתמש ביציאה אחרת.

רב פפא 2

אפילו כאן לא

לפי מי אסור?
לר"ע ודאי,
לרבנן אולי גם, כי בחצר אפשר לדרוש מהם לא להשתמש בחצר החיצונית אך בעיר אי אפשר.

           

[המשנה בדף עה. –
חצר לפנים מחצר,
אם לא עירבו – מי שלא ערב לא מטלטל.
אם רק החיצונית עירבה – הפנימיים אוסרים עליה
(רגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומה),
אם שתיהן עירבו – הפנימית מטלטלת, אך החיצונית:

רבנן – מותרת (רגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה)
ר"ע – אסורה
(רגל המותרת במקומה בכל זאת אוסרת שלא במקומה)].

 

 

(בברייתא הנ"ל ונט: שליש תחתון)

ג. של רבים שסתומה מצד אחד

בברייתא בתחילת העמוד – אם יש לה רק פתח אחד – מערבין את כולה,
כי אינו דומה כלל לרה"ר.

A. סיפור על ר' זירא שעירב את עירו של ר' חייא ללא שיור, כי שמע מזקני המקום שכך עשה בעבר רב חייא בר אסי.

למה?

1. ר' זירא – כי זאת עיר שהיתה של יחיד.

2. אביי – זאת עיר של רבים, אלא שהיתה סגורה מצד אחד (ע"י אשפה, שעכשיו פונתה).

B. סולם

רבה – פתח (ולכן אם יש סולם בקצה, נחשב כעיר של רבים וצריכה שיור).

ר"נ ושמואל – לקולא:

            מחיצה – ולכן בנ"ל לא צריכה שיור,

קשה – במרפסת שפתוחה לחצר חייבים לערבן יחד, ולא נחשב כמחיצה.
תשובה – שם הסולם נמוך מעשרה טפחים.
פתח – כשיש מחיצה עם סולם בין שתי חצרות – יכולים לערבן יחד.

                       

 

הלימוד היום מוקדש לעילוי נשמת
אברהם בן ז'ינה ז"ל
נפטר בתאריך א' כסלו תשפ"א תנצב"ה

להקדשות ליחצו כאן

ממילא אתם תקועים בבית,  לפחות תקראו ספר טוב (לפרטים ליחצו).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WordPress Lightbox

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.