הדף היומי – עירובין דף נד

סיכום דף יומי עירובין דף נד

(נג: 4- עד נה. 10+)

(אגב הסיפור עם ברוריה)

דרכי לימוד תורה

א. ללמוד בקול

1. 1.ברוריה בעטה בתלמיד שלמד בשקט – "ערוכה בכל ושמורה".

תנא – תלמיד של ר"א שכח תלמודו כי למד בשקט (והתחייב בשריפה אך וויתרו לו כי שימש את ר"א).

1. 2.שמואל לר"י – שיננא, פתח פיך, "כי חיים הם למוצאיהם, ולכל בשרו מרפא" – למוציאיהם בפה.

(אגב,

1. a.גם מובא שאמר לו לא לשמור את הכסף לעצמו או בניו, אלא להנות ממנו/לתת לצדקה עכשיו.
2. b."ולכל בשרו מרפא" – ריב"ל – המהלך בדרך, והחש בכל גופו יעסוק בתורה.
3. 3.ר' אמי – (משלי כב) – "כִּי נָעִים כִּי תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ יִכֹּנוּ יַחְדָּו עַל שְׂפָתֶיךָ".
4. 4.ר' זירא – (משלי פרק טו) – "שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב".

לישנא אחרינא – מתי שמחה במענה פיו – כשלומד דבר בעיתו.

1. 5.ר' יצחק – "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו".
2. 6.רבא – (תהלים כא, ג) – "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ סֶּלָה".

עוד הסבר של רבא – אם זכה מקבל תאוות ליבו מיד, אם לא – אז רק ע"י תפילה.

(נד. שליש תחתון)

ב. ענווה

1. 1.ר"א – (משלי א) – "כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וכַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ", כמו ענק (שרשרת) שנראית ואינה נראית.
2. 2.ר"א – (שיר השירים ה) "לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר" – אם משים עצמו כערוגה שהכל דשים בה, וכבושם שהכל מתבשמים בו.
3. 3.רב מתנה, ורבא לרב יוסף – שישים עצמו כמדבר –

(במדבר פרק כא, יח-כ) "בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם. וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה:

וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת:

וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב…".

1. 4.רב הונא – תהלים סח "חַיָּתְךָ יָשְׁבוּ בָהּ תָּכִין בְּטוֹבָתְךָ לֶעָנִי אֱלֹקִים" – צריך לשים עצמו כחיה:
2. a.מסרחת ואוכלת – (רש"י 2) שמנבל עצמו על דברי תורה, ולא מתבייש לשאול.
3. b.בסעיף הבא נראה עוד דרשה.
4. 5.(נה. 5+) – לא בשמיים היא – לא תימצא במי שמגביה עצמו עליה.

(נד. 4-)

אגב עניין החזרות:

ג. חזרות

חזרות כדי לא לשכוח:

1. 1.(1) כאמור, רב הונא – תהלים סח "חַיָּתְךָ יָשְׁבוּ בָהּ תָּכִין בְּטוֹבָתְךָ לֶעָנִי אֱלֹקִים" – צריך לשים עצמו כחיה:
2. a.ראינו לעיל בסעיף הקודם.
3. b.דורסת ואוכלת – שאוכלת מיד כדי שלא יאבד, כלומר חוזר על תלמודו.
4. 2.(4) (משלי יב) – "לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ וְהוֹן אָדָם יָקָר חָרוּץ".
5. a.ר"א ב"ע – לא יאריך ימים צייד הרמאי – שלומד הרבה ולא חוזר ובכך מרמה אחרים לחשוב שהוא ת"ח.
6. b.רב ששת – בתמיהה, כלומר מי שנוהג כצייד ערמומי שתופס ציפור ומיד שובר כנפיה – הוא יחרוך – יצלה את הבשר ויהנה ממנו.
7. 3.(5) רב הונא – (משלי יג) "הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעָט וְקֹבֵץ עַל יָד יַרְבֶּה".

כל פעם שחוזר מוצא משהו חדש:

1. 4.(3) רי"ח – נוצר תאנה, כמו שבתאנה תמיד יש פירות, כך כל פעם שחוזר על אותו לימוד מוצא בה משהו חדש.
2. 5.(4) ר' שמואל ב"נ – (משלי ה) "אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד", אילת – שרחמה צר וחביבה על בועלה תמיד כפעם הראשונה, דד – התינוק תמיד מוצא בה חלב, כך החזרות על התורה.

[יעלת חן – שמעלה חן על לומדיה,
באהבתה תשגה תמיד – כר' אלעזר בן פדת.

תני דבי רב ענן – (שופטים ה) – "רֹכְבֵי אֲתֹנוֹת צְחֹרוֹת יֹשְׁבֵי עַל מִדִּין וְהֹלְכֵי עַל דֶּרֶךְ שִׂיחוּ", אלו בעלי תלמוד שכל שיחתן בדברי תורה.

עוד דרשה:

1. 6.(ר' אלעזר (נד. רבע תחתון) – "לוחות אבן" – שחייו לא יתעייפו מרוב חזרות).

חזרות כדי להבין עד הסוף:

(נד: מתחת לאמצע)

1. 7.ברייתא – סדר לימוד התורה בסיני –

ר"א – מכאן שצריך ללמד את התלמיד 4 פעמים

ר"ע – אפילו יותר, עד שילמדנה ותהיה סדורה בפיו.

הערות:

1. למה עשו כך? מצד אחד חשוב שכולם ילמדו גם ממשה, ומצד שני רצו לתת כבוד גם לשאר שילמדו את האחרים.

2. מיקום אהרן אחרי שהצטרפו בניו:

ת"ק – עדיין משמאל משה, ר"י – עבר לימינו.
גם ת"ק מודה שהגדול בצד ימין, אלא שלא רצו להטריח את אהרן.

1. 8.סיפור ר' פרידא ותלמידו –

שהיה מלמדו 400 פעם, ופעם אחת כשאמר לו שצריך לצאת מוקדם, התלמיד לא התרכז, ולכן לימדו עוד 400 פעם!

וזכה ב400 שנה ובעולם הבא לו ולדורו.

(נד: 5-)

ד. סימנים

1. 1.רב חסדא – "שימה בפיהם" – סימן בפיהם.
2. 2.ר' אבהו – "הציבי לך ציונים".
3. 3.ר"א – "אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ וּמֹדָע לַבִּינָה תִקְרָא" – עשה מודעים לתורה.

(רבא – עשה מעודים לתורה).

1. 4.אבדימי בר חמא בר דוסא – "לא בשמיים היא…" – אל אם זה כן בשמיים צריך להתחכם כדי להצליח לזכור את הלימוד.

(רבא – לא בשמיים – לא במי שמגביה עצמו).