הדף היומי – עירובין דף לב

סיכום דף יומי עירובין דף לב

(לא: במשנה – לב: במשנה)

א. המשנה וביאורה:

A. בהנחת עירוב תחומין (בניגוד לעירוב חצרות) צריך כוונה לקנות שביתה, לכן אם שולח שליח צריך שליח עם דעת (ולא חש"ו) ושרוצה לקנות שביתה (בניגוד למי שאינו מודה בעירוב כמו כותי).
B. יכול לשלוח ביד חש"ו או קוף, אם הלה מביא לשליח אחר שיניח בסוף.

חששות אפשריים:

אולי הראשון לא יביא לשני? רב חסדא – בעומד ורואהו.
אולי השני לא ימלא שליחותו? רב יחיאל – חזקה שליח עושה שליחותו.

ב. חזקה שליח עושה שליחותו

בדרבנן – אומרים חזקה (כמו בעירוב תחומין).
בדאורייתא – רב נחמן – לא, רב ששת – כן,

A. ראיות לרב ששת שכן:
שיכול להניח שהכהנים הקריבו את העומר עד חצות היום.

דחיית רב נחמן: שם זה חזקה מיוחדת לבי"ד של הכהנים.

הערות:

זה מפורש במשנה – "לפי שיודעין שאין בי"ד מתעצלין בו".
יש איכא דאמרי שמשתמשת בזה דווקא כראיה לר"נ (שדווקא שם יש חזקה), ורב ששת דוחה – חזקת הבי"ד היא שממהרים עד חצות, אך גם בלעדיה יש חזקת שליח עד הערב.

שיכולה להניח שהכהנים הקריבו עליה קרבן לידה/זיבה עד הערב.

דחיית רב נחמן כנ"ל: שם זה חזקה מיוחדת לבי"ד של הכהנים.

(לב. באמצע)

האומר לחברו שיקח תאנים מעציו – באופן עקרוני יכול להניח שבעה"ב יעשר עליהם.

דחיית רב נחמן – שם הוא לא סתם שליח אלא זה פירות שלו, ויש חזקת "חבר אינו מוציא דבר שאינו מתוקן מתחת ידו".

B. דיון בברייתא לגבי מעשר

מצבים בהם אין מחלוקת:

אכילת עראי – ודאי פטור.
לא לקח כמות ברורה – ודאי חייב.
בעה"ב עם הארץ – ודאי חייב מספק.

המחלוקת באכילת קבע + כמות ברורה (כלכלה) + בעה"ב חבר:

רבי – לא צריך להפריש, כי חזקה שבעה"ב החבר הפריש (אפילו שזה שלא מן המוקף, מוטב יחטא בזה ולא יחטא האוכל באכילת טבל).
רשב"ג – צריך להפריש, כי חזקה שבעה"ב החבר לא יפריש שלא מן המוקף.

[מיהו האדם האוכל?
ודאי שהוא חבר, כי עם הארץ כלל לא יציית לדברי הברייתא להפריש,
אך אז מה כוונת דברי רבי – "ולא יאכילו לעמי הארץ טבלים"?
רבינא – מדובר שבעה"ב (חבר) אמר לעם הארץ, וגם חבר אחר שמע ולקח.

(לב: במשנה)

חלק ג – צריך להניח את העירוב במקום נגיש (כמו שבית הוא נגיש).

A. דוגמא למקרה לא טוב: אם שמתי על עץ, והתכוונתי לקנות שביתה בקרקע ליד העץ.
הבעיה: אם הענף 4על 4 בגובה 10 – העירוב ברה"י ואילו אני ברה"ר, ואני לא יכול לקחת את העירוב.
B. שתי קולות:
אם הבעיה בלקיחת העירוב זה רק איסור דרבנן – העירוב מועיל.

הסבר: הקולא בנויה של שתי הנחות:

מספיק שיכול לקחת את העירוב בבין השמשות.
רבי: איסורי שבות (דרבנן) לא אסורים בבין השמשות.

דוגמא מהמשנה: אם שמתי מתחת ל10 זה עירוב.

למה זה טוב? הרי יש כאן איסורי דרבנן: זה גם שימוש בעץ וזה גם כרמלית,
אלא שזה מותר כי אלו רק איסורי דרבנן.

(מהמשך הגמרא) – וגם אם העירוב רחוק מגזע העץ – אני יכו ללכת פחות פחות מד"א, שגם זה דרבנן).

הקלות לגבי הגדרת רשות היחיד:
רבא – בעיר מוקפת מחיצות, גם השטח מחוץ לעיר עד עיבורה של עיר (70) – נחשב רשות היחיד (רק לגבי עירוב תחומין כמובן)!

לפי זה במקרה של המשנה: אם העץ נמצא בעיבורה של עיר – בכל מקרה העירוב מועיל, כי גם אני וגם העץ ב(כאילו) רשות היחיד.

(לב: 6-)

רבא – המקום שבו אני שובת כולל ריבוע של 4 על 4 אמות, ונחשב כאילו מוקף מחיצות (כאילו רה"י).

לפי זה המקרה של המשנה – לכאורה לא מובן. הרי שבתתי ליד העץ, אז גם אני וגם העירוב ב(כאילו) רשות היחיד!
תשובה: המשנה שאסרה מעל 10 מדובר שזה על ענף בגובה 10 ובמרחק יותר מ4 אמות ממני, וזה איסור תורה (מרה"י לרה"ר).

אך עדיין קשה: אני יכול להמשיך להחזיק את העירוב מעל הענף, ורק כשאגיע לשטח שבו שבתתי להוריד אותו לתוך ה(כאילו) רה"י שלי.

תשובה: מדובר בענף שבהתחלה גבוה מ10 אבל אז יורד מתחת ל10, ואמנם לכאורה זה כרמלית, אך מדובר בענף שהרבים מקטפים עליו – לכן הוא רה"ר דאורייתא.

מחצית השקל לאתר סיני

נהוג לתת מחצית השקל למוסדות תורה, וכלומדי אתר סיני נשמע לנו הכי סביר לבחור באתר סיני כדי שנוכל כולנו להמשיך להנות מהפרוייקט. אפשר לתרום כאן בביט, אשראי, והעברה בנקאית . לפרטים נוספים ותשלום בפייבוקס ליחצו כאן.