הדף היומי – עירובין דף כד

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

חדש: ציורים של המקרים השונים בדף – מתוך גמרת מאורות הדף היומי – עוז והדר

סיכום דף יומי עירובין דף כד

(כד. 10+ – כה. 2+)

תזכורת: שטח גדול מבית סאתיים שהוקף שלא לדירה – אסור,
הוקף לדירה – מותר (לפחות לר"ע).

חלק א – קרפף גדול מסאתיים שהוקף לדירה ואז משהו קרה

א. זרע או נטע –

זרע תבואה – זה מבטל את מטרת הדירה ונאסר.

אם נטע עצים – לא מבטל, ומותר.

           האם העצים צריכים להיות בשורות ישרות:

רב יהודה-אבימי – צריכים

ר"נ – לא צריכים.

וכן נהגו בבי רב הונא בר יהודה.

(דילוג כד. שליש עד 5-)

ב. אם התמלא מים

           רבנן סברו – שזה כמו זרעים (משמע: אם הרוב מים – נאסר),
אך רבא – זה כמו עצים – ולא אוסר.

הגבלות:

1. אמימר – בתנאי שהמים ראויים לשימוש (שתייה).
2. רב אשי – בתנאי שהחלק העמוק של המים לא מכסה יותר מבית סאתיים, (שאז זה כבר כמו כרמלית בפני עצמה, ואז גם שאר השטח נאסר כי הוא פרוץ לכרמלית).

דחייה – כמו שיש ערימת פירות ענקית בחצר וזה לא הופך את זה ללא לדירה.

(כד. חזרה לרבע תחתון)

חלק ב – רחבה שאחורי הבתים

רב כהנא – רחבה שאין בתים פתוחים אליה היא כמו קרפף ואסור יותר מבית סאתיים.
ר"נ – אבל אם פתח אליה בית לפני שהוקפה – אז נחשב לדירה וכמובן מותר.

מה החידוש? שאפילו שיש שם בי דרי (גורן), אומרים שהעיקר זה לדירה.

(כד. חזרה לשליש העליון)

חלק ג – איך אפשר להפוך שטח שכבר הוקף שלא לדירה – להוקף לדירה?

כמובן שאפשר להרוס את החומה ולבנות שוב, אבל האם יש אפשרות פשוטה יותר?

א. ר"נ-שמואל: מספיק לפרוץ יותר מ10 אמות ולגדור מחדש (כי 10 זה כבר פירצה ולא פתח).

ושואלים – מה אם פרץ אמה ותיקן, אמה ותיקן וכו' – עד יותר מ10?

תשובה – כמו בכלי ובסנדל – אומרים פנים חדשות באו לכאן וזה מועיל.

[בכלי – אם ניקב כמוציא רימון הוא נטהר,

ואם ניקב כזית ותיקן, ושוב ושוב עד שהכל כמוציא רימון – מטהר.
בסנדל שנטמא טומאת מדרס, אם נקרעו שני האוזניים (רמב"ם – הלולאות בצדדים אליהם קושרים את הרצועות) – נטהר מטומאת מדרס.
ואם נקרע אחד ותיקן ואז נקרע השני  – גם נטהר.

(דילוג כד. רבע תחתון עד כד: רבע)

ב. הרחבה בפום נהרא

(הציור מתוך גמרת מאורות הדף היומי – עוז והדר)

תיאור המקרה:
מהדרך הראשית יוצאת מבוי, המבוי מתחלף ברחבה, מהרחבה יוצא שביל, ובסוף השביל יש נהר.
גם למבוי וגם לשביל יש בתים וחצרות, כך שבעצם שניהם נחשבים מבוי.
כל המערכת מוקפת מחיצות מכל הכיוונים (יש צה"פ בכניסה (תוס'), ויש נהר ביציאה,
כך שאם לא היתה כאן רחבה – היה מותר לטלטל בהכל (אם יעשו שיתופי מבואות).[1]

הבעיה היא הרחבה – שהיא לא הוקפה לדירה, ממילא היא אסורה, וגם המבוי והשביל שפרוצים אליה אסורים.

פתרונות:

1. לבנות מחיצה כך שהרחבה תהיה מוקפת לדירה:
2. אפשר לשבור 10+ אמות מגדר הרחבה ולגדור שוב, אבל הם לא רצו.
3. לבנות מחיצה ליד הנהר לשם דירה (וכך יחשב שהוקף לדירה).

דחייה – לא מועיל: יש שם כבר מחיצה, ולא עושים מחיצה על גבי מחיצה (לא נחשב).

1. לבנות תיקון שיתקן את השביל או המבוי בפנ"ע,
   ומיגו (מתוך) שמועיל להם – יועיל גם לרחבה, וממילא גם לשביל/מבוי השני.

זה פתרון טוב עקרונית, עכשיו ניכנס לפרטים:

1. אביי – לעשות תיקון בכניסה לשביל.

דחייה טכנית – איזה תיקון נעשה:

1. צה"פ (התיקון הכי טוב) – הגמלים יפילו אותו.
2. לחי – מי שיראה לא יבין שזה מותר בגלל הנהר, ויבואו להתיר שביל מפולש ששמו לו רק לחי בכניסה.[2]

2. רבא – תיקון (לחי) ביו המבוי לרחבה.
   זה יתיר את המבוי ואת הרחבה, אבל זה לא יעזור לשביל – שהוא עדיין פרוץ במלואו לרחבה ללא תיקון.

לאחר התיקון:
מותר לטלטל במבוי וברחבה בפנ"ע,
אבל האם מותר לטלטל מאחד לשני?

זו מחלוקת רב אחא ורבינא:
מותר – כי ברחבה אין דיורים, אז לא צריך לערב,
אסור – כי אולי בעתיד יהיו דיירים, אז אסור כבר עכשיו (וא"א לערב כי כרגע אין עדיין עם מי…).

[1] בין המבוי הרחבה והשביל לא צריכים תיקון, כמו שראינו בדף ז שמבוי שפתוח לרחבה (אפילו מפולש!) לא צריך תיקון ביניהם, ורק יש מחלוקת אם צריכים עירוב (האם נראה מבחוץ ושווה מבפנים נחשב מחיצה או לא).

[2] למה בצה"פ אין חשש כזה? הרי אם יש מבוי מפולש, זה לא מספיק לשים רק צה"פ בכניסה בלי תיקון בצד השני.