בבא מציעא כח – דף יומי

השיעור מוקדש לזכות יהודה בן צילה לזיווג הגון בקרוב בעז"ה
למחצית השקל לאתר סיני ליחצו כאן

Download

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת קידושין לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

דף יומי בבא מציעא דף כח

(כז: 11- עד כח: 3-)

תקציר הדף היומי:

א. אם סימנים דרבנן – למה חכמים תיקנו זאת (ורבא נותן סברא אך מתקשה בה, ומכריע (כמעט) שסימנים דאורייתא).

ב. מי מנצח: עדים>סימנים, עדי נפילה>אריגה, סימן אורך>רוחב, משקל>מידות,  סימן האישה בגט>סימן הבעל.

ג. עד מתי מכריז – ר"מ – שידעו שכני האבידה, ר"י – 3 רגלים +7. דיונים בר"י – כמה זמן לוקח להגיע מירושלים לביתו. מה אומר בכל רגל, ומשחרב המקדש הכריזו בבית כנסת, ומשרבו האנסים – רק לשכנים.

ד. מה מכריז – ר"י – "מצאתי אבידה", ר"נ – סוג האבידה. ה. אבידה שלא עושה כסף – מוכר (אך לא מייד, תלוי בעלות הטיפול בה), ואם עושה – שומר עד י"ב חודש.

סיכום הדף יומי

חלק א – המשך: האם סימנים דאורייתא או דרבנן

א. רבא – למה שחכמים יעשו את זה?

הרי אולי זה לא שלו ואתם נותנים לו ממון שאינו שלו.

רבא (ע"פ רב ספרא) –

1. נוח למוצא לתת בסימנים, כי יום אחד גם הוא יאבד וירצה לקבל בסימנים.

דוחה רב ספרא – אז מה אם נח למוצא, בגלל זה יתן את הממון למי שלא מגיע לו?

1. אלא – נח למאבד שיתנו על פי סימנים, כי יום אחד הוא יאבד וירצה לתת סימנים, כי מניח ש:

1 – גם לו לא יהיו עדים אלא רק סימנים

2 – למישהו אחר לא יהיו סימנים וכך אף אחד לא יקח במקומו.

קשה על הסברא – לווה שאיבד שטר חוב גם מחזירים ע"פ סימנים

והרי ללווה לא נח שיחזירו ע"פ סימנים!
(הגמרא מקשה את זה משני דינים לגבי שטרות:

1 – רשב"ג – אם מצא שלוש שטרות עם השם של המלווה יחזיר לו.

תשובה – זה לא קשה, כי זה באמת סימן מובהק, ולא עובד ע"פ "נח לו…".

2 – מחזירים שטר ע"פ סימן.

זה אכן קשה, ודוחה את סברת רבא,
אלא באמת סימנים דאורייתא ("עד דרוש אחיך אותו" – ראינו אתמול).

ב. בהנחה שסימנים דאורייתא – מי ינצח את מי?

סימנים = סימנים – יהא מונח עד שיבוא אליהו

עדים > סימנים (אפילו שסימנים דאורייתא)

סימנים = (סימנים + עד 1) – מתעלמים מהעד 1 וגם כאן יהא מונח

עדי נפילת החפץ > עדי הכנת החפץ (כי אולי הכין ומכר)

מידת אורכו > מידת רחבו (יותר קשה לנחש את האורך)

אורך ורוחב בנפרד > סך הכולל של אורך ורוחב

משקל > מידות (יותר קשה לנחש משקל)

בגט: סימן של האישה > סימן של האיש (כי אם לא נתן לה איך תדע? אא"כ זה סימן בקופסה)

(משנה כח.)

חלק ב – תהליך ההכרזה על המציאה

א. משנה – איפה ועד מתי מכריזים

ר"מ – עד שהשכנים באזור המציאה ידעו שמצא

ר"י – היו מכריזים בירושלים ברגלים, ומכריז 3 רגלים + 7 ימים ברגל האחרון
כדי שילך לביתו 3 ימים, יחזור 3 ימים, ויכריז יום 1)

(והברייתות בגמרא כר"י שהיתה אבן טוען שבה היו מכריזים)

דיונים על ר"י –

1. A. והרי בבקשת גשמים מחכים 11 או 15 ימים עד שכולם יחזרו לביתם, איך כןא זה רק 3?

תשובות:

1. רב יוסף – במקדש ראשון היו יותר אנשים ויותר מפוזרים ולכן לקח יותר זמן.
2. אביי להפך – במקדש שני היו יותר אנשים, ודווקא לכן היו יותר שיירות ולקח פחות זמן.
3. רבא – לא רצו להטריח את מוצא האבידה יותר מדי אז הסתפקו ב3 ימים.

(דילוג על האם מכריז אבידה או גלימה, נראה בהמשך)

1. B. ברייתא – איך מכריזים –

ברגל הראשון אומר שזה הרגל הראשון,
וכן בשני,
בשלישי לא אומר כלום, וכך ידעו שזה השלישי,

לא אומר שלישי – כדי שלא יתבלבלו עם שני,
ולמה בשני לא חוששים שיתבלבלו עם ראשון? כי גם אם יתבלבלו לא נורא.

1. C. ברייתא – התפתחות הסטורית –

בהתחלה היו מכריזים באבן הטוען בירושלים
משחרב הבית הכריזו בבתי כנסיות ומדרשות
משרבו האנסים (Aהיו אומרים למלך והמלך היה אומר שזה שלו) היו מספרים בשקט לשכנים.

(כח: במשנה 1)

ב. איך אומר מה מצא

באמוראים –

ר"י – מצאתי אבידה, כדי להקשות על הרמאים

ר"נ – מצאתי גלימה, והמאבד יתן סימנים בגלימה

(כי הרי בכל מקרה תמיד יהיו רמאים).

ראיה ממשנתנו לר"י – אמר המאבד את האבידה, ולא אמר סימנים, לא מחזירים לו

לר"י – מובן: המוצא לא אמר את סוג האבידה, והמאבד אמר שזה גלימה, אבל לא הוסיף סימנים – ולא מקבל.
אבל לר"נ – הרי המוצא כבר אמר שזה גלימה, אז מה הכוונה שהמאבד "אמר את האבידה"?

תשובה – הכוונה שהמאבד אמר סימנים, אבל לא סימנים מובהקים (לא סימנים טובים).

ג. במשנה – מי שידוע כרמאי לא מחזירים לו

ומרחיבה הגמרא – משרבו הרמאים צריך קודם להביא עדים שאינו רמאי

ואפילו אביו של רב פפא היה צריך להביא סימנים שאינו רמאי.

(כח: משנה 2)

חלק ג – משנה: השמירה על האבידה

א. משנה –

חיה שלא עושה – ימכור אותה וישמור את הכסף למאבד

פרה (עושה (חלב) ואוכלת) – ישמור עליה

גמרא – עד 12 חודש.

ב. יש חיות ששומר פחות מ12 חודש,

במה מדובר ולמה –

רש"י – הכוונה לחיה שלא עושה, ויוצא שגם אותה לא מוכר מיד
אך יש מפרשים – הכוונה לחיה שכן עושה, אבל הטירחה בהן גדולה ולא צריך 12 חודש.

איזה חיות וכמה זמן –

עגלים וסייחים –

ברייתא א – 3 חודשים (גמרא – עגלים במרעה, פחות כסף)
ברייתא ב – 30 יום (גמרא – עגלים בבית, יותר כסף)

תרנגולים –

ברייתא א – 30 יום (גמרא – תרנגולים קטנים שאוכלים פחות)
ברייתא ב – 3 ימים (גמרא – תרנגולים גדולים, אוכלים יותר)

תרנגולות – 12 חודש כמו פרות, כי הן "עושות" (ביצים).