Download

להורדת תרשים הסוגיה לחץ כאן

סיכום הדף יומי, גמרא חולין ח

(ח. שורה 1 – ח: שליש תחתון)

חלק א – מכת סכין חמה – מה קודם החיתוך/מכה או השריפה?

נפק"מ:

A. ר' זירא-שמואל – שחט בסכן מלובנת – החידוד קודם וכשר.
(והרי לפני חיתוך רוב הסימנים, צידי הלהב שורפים נקב בוושט? הם לא נוגעים (החיתוך מרווח)).

B. צרעת שחין/מכווה –
הקדמות:
a. שחין – מכה, מכווה – אש או דבר שהתחמם באש.
b. דיניהם שווים (שבוע + שיער לבן או פסיון (התרחבות)) אך אינם מצטרפים לגריס.
c. אם יש גם שחין וגם מכווה – האחרון קובע.

איבעיא להו – היה חצי גריס שחין, ואח"כ קיבל מכה מברזל מלובן – מה קודם? (האחרון קובע)
אם השחין קדם – לא מצטרף, אם המכווה קדמה – מצטרף.

תא שמע:
1. משחיטה – ר' זירא שמואל הנ"ל – בשחיטה החידוד קודם.
2. מצרעת – ליבן שיפוד והכה – המכה ראשון והאש שני (-נחשב מכווה)
דחייה – בשניהם מדובר במחודד ולכן קודם.

חלק ב – בליעה והכשרת סכין (ח. שליש תחתון)

א. סכין של ע"ז –
שתי בעיות – 1. הנאה מע"ז. 2. בליעת איסור (רש"י – בליעת השמנונית).

A. ברייתא – מבחינת ע"ז – רק מה שנחשב הנאה – מותר לשחוט (-מקלקל), אסור לחתוך הבשר (-הנאה).
ומוסיף רבא – יכול להיות גם להפך – שחיטת מסוכנת – אסור (מתקן), חיתוך בשר משובך – מותר (מקלקל).

קשה – מה עם האיסור (שמנונית)?
1. סכין חדשה (השתמשו בה עצים לע"ז, שהרי אם לא השתמשו כלל אלא רק ייחדו – משמשי ע"ז לא נאסרים).
2. הכשירו אותה (בליבון).
[האם צריך ליבון? לשמנונית לא בלועה – מספיק נעיצה כדלקמן, לבלוע – מחלוקת (ליבון/חמין (הגעלה)). רשב"א – הגמרא כתבה ליבון "לרווחא דמילתא"].

B. איתמר –  מבחינת האיסור – שוחט בסכין ע"ז

C. סכין ששחט בו טריפה
מחלוקת רב אחא ורבינא – אם בחם או צונן/מטלית מבד קשה.
והלכתא בצונן.

[להלכה – הרי"ף קושר בין B ל-C, ולכן בשניהם לקולא,
אך רש"י – הסכין בולעת רק בממש רותח אך מפליטה לבשר גם בחום של בית השחיטה/דוחק, וצריך קילוף].