חולין דף נד – גמרא דף יומי

לעילוי נשמת רות שמואלי ז"ל אשת חיל שהיתה מאירה פנים תמיד ולכל אחד. שיום ו' תמוז הוא יום השנה לפטירתה.
ולהבדיל, לרפואה שלימה לישראל מאיר בן מרים בתוך שאר חולי ישראל

להקדשת שיעור ליחצו כאן

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת חולין לחץ כאן

השיעור הוכן על ידי הרב דובי שחור

(נג: 6- עד נד: 9-)

חלק א – המשך דרוסה

א. סימני הדריסה

ר"נ – אדמימות באיזור הבטן של הבהמה –

אם האדמימות מול איזור בני המעיים – טריפה.
אם היא באזור הצוואר – כדי להטריף צריך שהקנה והוושת עצמם האדימו.

אם נדקרה ע"י קוץ ויש נקב – נטריף אם הקוץ חדר לחלל הגוף

שיעור הפגיעה –

רב פפי –

בנקבים –

נקב בוושט – מספיק נקב קטן ביותר.
נקב בקנה – לפחות בודל איסר.

בדריסה – בקנה ובשווט השיעור אפילו במשהו, כי גם בנקב קטן הארס נכנס ומתפשט לגודל איסר.

(נד. 4+)

ב. איך בודקים את הדרוסה

הדעות –

רב יצחק בר שמואל בר מרתא – בודקים כנגד בני המעיים (כשמואל מאתמול)

ר"נ דורש יותר – מהגולגולת עד הירך.

עוד דעות

רב חייא עלה לארץ ומצא את רי"ח ור"ל שפסקו שמספיק כנגד בני המעיים,
אמא להם שרב פסק (כר"נ) שצריך יותר,

ר"ל שאל מי זה רב (כי רב ירד לבבל הרבה לפני כן),
ורי"ח הזכיר לו את גדולותו ושהיה תלמיד של ר' חייא.
ר"ל נזכר ואמר שאכן היה גדול – בזכות קולא גדולה שלו.

מה היתה הקולא של רב – אם לאחר השחיטה הקנה שמוט ואינו מחובר ללחי, ולא ברור מה קרה קודם – ההשמטה או השחיטה,
ורב פסק שמניחים שקודם נשחטה, ולכן כשרה (כי אם קודם נשמט – לא היה מצליח לשחוט כראוי),

אך הגביל ר"נ – מקלים רק אם בזמן השחיטה השוחט לא אחז בקנה ובוושט,
אבל אם אחז בהם, ייתכן שהוא החזיק את הקנה מתוח למרות שהיה כבר שמוט, ולכן במקרה כזה לא נתיר.

ורי"ח חולק על הקולא של רב – כדי להכשיר את הבהמה יש לבצע בדיקה נוספת: חותכים את הקנה במקום אחר ומשווים בין החתכים

אם החתכים דומים – טריפה.

אם הם שונים – כשירה (כי חיתוך כשהקנה מתוח ומחובר שונה מחיתוך כאשר הקנה שמוט ולא מתוח).

(נד: באמצע)

ג. ג

חלק ב – טריפות מיוחדות

במשנה – "זה הכלל – כל שאין כמוה חיה טריפה",

מה "זה הכלל" בא לרבות?

"שב שמעתתא" – 7 שמועות על טריפות (שהוזכרו בדף מב)

וכיוון שכבר הזכרנו טריפות נוספות שאינן מפורשות במשנה,
מונה הגמרא עוד טריפות נוספות שלא נמנו במשנה.

1. אנשי ביתו של יוסף הצייד היו מכים בחזק במקל על גיד הנשה של הבהמות,
   ולפני שהספיק למות – שחטוהו.

האם זה טריפה?

ר"י ב"ב – לא, כי לא מוסיפים על הטריפות שמנו חכמים.

2. באופן דומה – בבית רב פפא בן אבא הצייד היו מכים את הבהמות בכליה

וענה רבי אבא כנ"ל – לא מוסיפים על הטריפות שמנו חכמים.

שואלת הגמרא – והרי אנחנו רואים שאותם בהמות מתות תוך זמן קצר?

תשובה – קבלה בידינו שניתן להצילן על ידי תרופות.

(נד. במשנה למטה)

חלק ג –  משנה: מכות שונות שבהמה קיבלה ובכל זאת לא תוגדר כטריפה

המשנה – "ואלו כשרות" (כהנגדה למשנה הראשונה (מב.) "אלו טרפות") –

הרשימה:

א. ניקב הקנה או נסדק לאורכו או כשנחסרה לרשב"ג פחות מאיסר [בגמ' והוא כדינר קורדינאה או פשיטא קטן או סלע]
ב. כשהגולגולת נפחתה ולא ניקב קרום המוח.
ג. כשהלב ניקב ולא לבית חללו.
ד. כשנשברה השדרה ולא נפסק החוט שלה.
ה. כשהכבד ניטל ונשתייר ממנו כזית.
ו. כשניקבו בית הכוסות וההמסס זה לזה.
ז. איברים שניטלו –

כשהטחול ניטל [ובגמ' (נה.) כשניקב טרף[
כשהכליות ניטלו [בגמ' (נה.) לקתה בכוליא אחת אם החולי מגיע עד למקום החריץ טריפה[
ניטל לחי התחתון [בגמ' (נה:) ר"ז:לא שנו אלא כשאינה יכולה לחיות ע"י לעיטה והמראה[
כשהרחם שלה ניטל [ובברייתות :טרפחת, שלפוחית[.

ח. חרותה [בברייתא צמקה הריאה ונתקשתה כחריות] בידי שמים [בברייתא בידי אדם טריפה ולר"ש ב"א – אף בידי כל בריה[
ט. גלודה (שנפשט עורה) לר"מ [בברייתא לפני שחזר בו[ ולחכמים פסולה וכן לר"ט ואם נשתייר בו כסלע כשירה ועי' בגמ'[.

גמרא –

א. מה הדין של מכות שלא הוזכרו לא ברשימת הטרפות ולא בכשרות?

רי"ח – מדייק מהמשנה הראשונה, והן כשרות

ר"ל – מדייק מהמשנה שלנו, והן טרפות

על איזה מקרה חלקו – המקרה של רב מתנא על ראש עצם הירך שיצא ממקומו בבהמה:
רב מתנא – טרף,
רבא – כשר במידה ולא נחתך גם הגיד שבראש העצם (למרות שלהלכה נכשיר גם אם נחתך הגיד, העיקר שלא נרקב)

ולענייננו –
רי"ח – מקרה זה כשר

(כי כל מה שלא הוזכר במשנה הראשונה כשר,
(ואמנם היתה הוו"א להטריף כי המשנה שם אמרה "זה הכלל" וזה בא לרבות גם מקרה זה (דומה ל"נטולה"), אך כאמור "אלו" מצמצם – וכשר).

ר"ל – טריפה,

(כי לא הוזכר במשנה השנייה של הכשרות.
(ולא מרבה מ"זה הכלל" שבמשנה הראשונה, כי מקרה זה לא באמת דומה לאף מקרה שם).

(נד: 12+)

חלק ד – המקרה הראשון במשנה: כשהקנה חסר – רשב"ג מכשיר עד כאיסר האיטלקי

ומסביר זעירי – ששיעור זה דומה לדינר קורדינאי,
וגם לגודלו של המטבע הכי פשוט בפומפדיתא.