סיכום הדף יומי, גמרא חולין כב
(כא. 8 שורות מלמטה – כב. במשנה)
חיתוך הסימנים בעולת העוף
א. פסוקים
בקרבן עולה ויורד – "ואם לא תגיע ידו די שה והביא… שתי תורים או שני בני יונה לה', אחד לחטאת ואחד לעולה. והביא אותם אל הכהן, והקריב את אשר לחטאת ראשונה, ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל… ואת השני יעשה עולה כמשפט" (ויקרא ה, י).
בעולת העוף (א, יד) – "ואם מן העוף עולה קרבנו לה', והקריב מן התורים או מן בני היונה את קרבנו. "והקריבו הכהן אל המזבח ומלק את ראשו והקטיר המזבחה, ונמצה דמו על קיר המזבח".
ב. לימודים מהפסוק
|
| כמשפט | והקריבו – מיעוט – שיש דין דווקא בעולת העוף | ומלק והקטיר |
|
ת"ק – מספיק הכל |
| כמו חטאת בהמה (שהרי זה חטאת עולה ויורד) – חולין, יום, ימין | שחטאת העוף אינה כעולת העוף – שבעולה כן מבדיל | ושלא נחשוב שמספיק רוב שני סימנים כבחטאת: היקש בין מליקה והקטרה – שבמליקה מבדיל את כל הסימנים | למה צריך את שני הלימודים – לולי "והקריבו" היינו מפרשים "כמשפט" – כחטאת עוף, וזה היה גובר על "ומלק והקטיר" (שממנו נלמד דברים אחרים – שמולק בראש המזבח). ולהפך (מהרש"א) – אם היה רק והקריבו, אז ההיקש לחטאת היה גובר והיה מספיק רוב שניים. |
רי"ש הכל |
| כמו חטאת העוף – ממול עורפו. | כנ"ל | (רש"י) – כנ"ל | כנ"ל |
ר"א בר"ש |
| כמו חטאת העוף – לא יבדיל לגמרי – אלא רק רוב | כן מבדיל קצת – שני סימנים ולא אחד. |
|
|
ג. השלמות לגבי שאר הדינים
A. המקור בחטאת בהמה –
והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו (בעבודת יום כיפור). רש"י – וכן יום וימין.
B . למה צריך את "כמשפט" לעולת העוף, הרי ניתן ללמוד מ: 1. יום – "ביום צוותו". תשובה – אכן "כדי נסבה". 2. ימין – "והקריבו הכהן" – כהונה=ימין. תשובה – כר"A (זבחים כד.) שכהונה לבד אינה ימין אלא כהונה+אצבע.
C. מאיפה ת"ק ילמד את "מול עורפו"? תשובה – מ"מליקה" "מליקה" – בבמה מצינו.
תגובה אחת
כר"A צ"ל כר"ש