חולין דף קלז – גמרא דף יומי

Download

 להורדת חוברת של סיכומי הדף היומי בכתב על מסכת חולין לחץ כאן

להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן

הדף היומי – חולין דף קלז

(קלז. 2+ עד קלח. 6+)

כאמור במשנה – ראשית הגז הוא רק בצאן ורק במרובה.
היום נדבר על שניהם, אבל נתחיל בנושא שעולה תוך כדי.

(דילוג לאמצע קלז.)

חלק א – האם צריך דווקא גזיזה, או שחייב גם אם חפף את הכבש?

(הפסוק – "וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ" (דברים יח, ד))

הברייתא השנייה – חייב – רבנן

הברייתא הראשונה – פטור – כר' יוסי שצריך דווקא גזיזה,

מניין שמצריך שיהיה בדיוק כמו שכתוב – דתניא (ע"פ תיקון הגמרא) – רי"ס –
וּבְקֻצְרְכֶם אֶת־קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר, וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט (ויקרא יט, ט),
דווקא אם קצר, אבל אם קטף שיבולים פטור מלקט (ופאה).

[אבל אם זה דבר שדרכו בכך, זה נחשב קצירה וחייב, בשתי ברייתות:

1. A. רב אחא בריה דרבא – דתניא – מקור ודוגמאות –

"פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר" – לרבות העוקר עדשים
"לֹא־תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ" (ויקרא כג, כב) – לרבות התולש פולין
ומזה לומדים לכל דבר שהוא כדרכו.

1. B. רבינא – שגם לרי"ס יש חיוב פאה בבצל (ורק נחלק על רבנן שזה פאה נפרדת לכל שורה),
   והרי הבצלים נקטפים ולא נקצרים? אלא מכאן שמודה בדרכם בכך.

(חוזרים מקלז. 8- ל2+)

חלק ב – מניין שראשית הגז דווקא ברחלים (כבשים)

(הפסוק – "וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ" (דברים יח, ד))

1. לא שור ולא עז –
   רב חסדא – לומדים מ"וּמִגֵּז כְּבָשַׂי יִתְחַמָּם" (איוב לא, כ) – ששם מפורש שזה כבש.

דחייה – אולי תלמד מ"לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ" (דברים טו, יט)  שזה לאו דווקא כבשים? (שם לומדים בברייתא מהו"ו מהרישא לסיפא ולהפך ששניהם גם בשור וגם בכבש).

(קלז. שליש)

[אז מה בכל זאת לומדים מאיוב?

תנא דבי רי"ש שדווקא צמר רך חייב, כי רק הוא מחמם].

(קלז. רבע)

2. לא שור –
   "וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ" – "לוֹ" בשביל בגד, ולא לשקו (מחוטי שור עושים רק שק ולא בגד).
3. לא עז –
   עז תולשים ולא גוזזים עם סכין, וזה לא נחשב "גיזה".

דחייה – זה רק לרי"ס שדורש גיזה באופן מילולי,
אך הרי גם הוא מסכים שאם דרכו בכך זה נחשב גיזה.

4. לא שור ולא עז –
   "…וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן־לוֹ. כִּי בוֹ בָּחַר ה' אֱלֹקֶיךָ מִכׇּל־שְׁבָטֶיךָ לַעֲמֹד לְשָׁרֵת…",
   הפשט זה שהכהן עומד ומשרת,
   אך ריב"ל דורש שהגֵּז צריך להיות ראוי לשירות, ומכאן שדווקא גז שמכינים ממנו בגדי כהונה – צמר.

(דילוג על מה שראינו בחלק א – מאמצע קלז. עד 😎

חלק ג – ראשית הגז זה דווקא ב"מרובה"

א. כמה כבשים צריך –

1. A. הדעות במשנה –

ב"ש – 2 – "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יְחַיֶּה־אִישׁ עֶגְלַת בָּקָר וּשְׁתֵּי־צֹאן" (ישעיהו ז, כא)

ולמה לא למדו כב"ה?
כי יש פסוק עם פחות, אז מחמירים כמותו.

ב"ה – 5 – "וַתְּמַהֵר אֲבִיגַיִל וַתִּקַּח מָאתַיִם לֶחֶם וּשְׁנַיִם נִבְלֵי־יַיִן וְחָמֵשׁ צֹאן עֲשׂוּיוֹת…".

ולמה לא למדו כב"ש?
כי הפסוק עצמו רומז למצוות ראשית הגז שמצריך 5 –

1. עֲשׂוּיוֹת – שהצאן עושות שתי מצוות (מיעוט רבים 2)

דחייה – מה המצווה השנייה? הרי גם מתנות וגם בכור לא צריך 5?

2. עֲשׂוּיוֹת – שהצאן מעשות את בעליהן לעשות מצווה אחת – ראשית הגז (5).
3. B. בברייתא – ר' יוסי – 4

מקור – "וְאַרְבַּע־צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה" (שמות כא, לז)

1. C. ורבי מכריע כרי"ס משתי סיבות –
2. כי הביא פסוק מהתורה ולא מקבלה (נ"ך)
3. אך גם ללא זה היה מכריע כמותו.

למה?

1. A. כי הוא מכריע בין שתי הדעות (2 ו5), והלכה כדברי המכריע.

דוחים – והרי אמר מר שבמקרה כזה "אין הכרעה שלישית מכרעת" (שהרי גם ב"ה וגם ב"ש חולקים לגמרי על 4, וראו ברש"י הארוך מתי כן אומרים הלכה כדברי המכריע).

1. B. כי אמר דבריו מפי שמועה מחגי זכריה ומלאכי.

(קלז: 2+)

ב. כמה צמר צריך בכל כבש (בהנחה שצריך 5 כב"ה), וכמה נותן –
(שימו לב שאלו שני נושאים – כמה צריך שיהיה לכל כבש, וכמה מתוך זה צריך לתת)

1. A. במשנה (קלה.) –

כמה צריך –

ר' דוסא בן הרכינס – שמכל כבש גוזז מנה ופרס

(מנה – 25 סלעים, פרס – 12.5, סה"כ – 37.5 סלעים (בערך 600 גרם),
אז יוצא שמחמישתם יחד – 187.5 סלעים

רבנן – כלשהו

וכמה נותן – 5 סלעים

1. B. הסבר דעת רבנן (שצריך "כלשהו") וכמה נותן –
   (מדאורייתא אכן מספיק לתת כלשהו, כל הדיון לגבי כמה נותן זה מדרבנן) –
2. a. קבוצה ראשונה של דעות –

הדעות:

רב – צריך מנה ופרס (37.5) לכל ה5 ביחד, ונותן 5

שמואל – צריך 60 סלעים ביחד, ונותן 1

רי"ח – צריך 6 סלעים ביחד, ונותן 5

ר' אלעזר – צריך כלשהו כמו הפשט (וממילא סביר שנותן כלשהו)

קושיות:

1. ממשנתנו – נותן 5 סלעים –

לרב ורי"ח זה מסתדר
אבל לשמואל ור' אלעזר קשה (שנותן 1 או כלשהו)

2. רב ושמואל – צריך לתת 1/60

לשמואל זה בדיוק,
אבל לרב קשה – הרי 1/60 זה הרבה פחות מ5 סלעים (זה 5/8 סלע).

תשובה:

לרב ושמואל – מספיק לתת 1/60, גם אם זה יוצא שנותן פחות מ5.
אם ה1/60 יוצא 10 ומעלה, והוא רוצה לחלק את זה לכמה כהנים – שידאג שכל כהן יקבל לפחות 5.

לר' אלעזר – מספיק כלשהו
אם רוצה לתת יותר מ10 ורוצה לחלק לכמה כהנים – שכל כהן יקבל לפחות 5.

(לרי"ח – לא השתנה כלום – צריך 6, ומתוך זה נותן לפחות 5, ולא הזכיר 1/60)

(דילוג מקלז: שליש עליון ועד 6-)

1. b. קבוצה שנייה של דעות (לכמה צריך) –
   (מובא בדיון בין איסי בר היני ורי"ח כשאיסי הגיע מבבל לארץ ישראל
   וכן כשהגיע רב דימי מארץ ישראל לבבל)

רי"ח –

אמר לאיסי – 60 (כמו שמואל לעיל)

[ושאל איסי – הרי רבנן אמרו כלשהו?
ענה רי"ח – "אם כן מה בין לי ולך" – אם אתה לא סומך על המסורת שלי בפירוש המשנה אז במה אני גדול ממך?]

רי"ח בשם ר' ינאי – 6 (כמו שיטתו בקבוצה הראשונה)

מקשה אביי – והרי זה לא כמו שאמר רי"ח לאיסי? (60)

תשובה –
רי"ח עצמו – 60,
רי"ח בשם רבו ר' ינאי – 6.

רב – 60 (כמו שמואל לעיל)

מקשה אביי – והרי לעיל אמר 37.5? (מנה ופרס לכל ה5 רחלות יחד)

תשובה – באמת גם שם התכוון ל60

כלומר רב אמר "מנה ופרס".
עד עכשיו הנחנו: מנה – 25 סלעים, פרס – 12.5, סה"כ – 37.5 סלעים
אבל עכשיו מסבירים שהתכוון למנה גדול: מנה – 40 סלעים, פרס – 20, סה"כ 60!

[והרי רב מסביר את לשון המשנה של מנה ופרס,
האם מצאנו שמשניות מדברות על מנה גדול?!

תשובה – כן, ומביאים ברייתא לגבי שיעור החור בכלי שיטהר אותו, שר"א ב"י משתמש במנה של 40).

(נחזור מקלח. 6. למה שדילגנו – קלז: מהשליש העליון, ונלמד עד 6-)

ג. השלמת הדילוג

1. a. גופא – כשרב ושמואל אמרו שבראשית הגז נותנים 1/60, הם אמרו שגם תרומה ופאה ב1/60
   אז עכשיו בסוגריים נדבר על תרומה ופאה –

לגבי תרומה – והרי במשנה בתרומה יש עין יפה ב40, בינונית ב50, רעה ב60, למה לא הזכירו את זה?

1. מהתורה 1/60 (תראו מקור ברש"י) מדרבנן 1/50 או 1/40.

דחייה – הרי אמר שמואל שמספיקה חיטה אחת!

2. באמת כל השיעורים מדרבנן,
   וכאן רב ושמואל הזכירו רק את ה1/60 כי דיברו על גידולים שחייבים רק מדרבנן (כמו ירקות), שבזה אין צורך ביותר מ1/60.

לגבי פאה – קושיות מפאה פרק א –

1. והרי במשנה א – "אין להן שיעור" ויכול לתת פחות?

תשובה – מדאורייתא מספיק כלשהו, אבל מדרבנן צריך 1/60.

2. והרי במשנה ב – גם כתוב 60, אז מה חידשו רב ושמואל?

תשובה – שגם בחו"ל מדרבנן צריך 1/60.

(קלז: שליש תחתון)

1. b. הדיון בין איסי בר היני לרי"ח התחיל בדו שיח הבא –
2. איסי גרס בדעת ר' דוסא בן הרכינס במשנה – חמש רחלים שלכל אחת יש מנה ופרס, ככתוב "רחלים מאתים" (בראשית לב)

אך רי"ח – הגירסה היא חמישה רחלות,
והסביר – לשון התורה ולשון חז"ל אינם אותו דבר.

2. רי"ח שואל מי ראש הישיבה בבבל, ואמר לו שזה "אבא אריכא" (רב).

אמר לו רי"ח – איך אתה קורא לו אבא אריכא (מפחית מכבודו), והרי אני ראיתי אותו מדבר עם רבי והיו זיקוקים ביניהם.