להורדת חוברת של סיכומי הדף היומי בכתב על מסכת חולין לחץ כאן
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
(קכז: 11- עד קכח: 4-)
חלק א – נשחטה הבהמה, מחלוקת ר"מ ור"ש אם צריך הכשר
ר"מ – הוכשרו | ר"ש – לא הוכשרו | ||
2. אביי | הדם על הבהמה, והשאלה עם ההכשר של הבהמה עובר גם לאיבר | האיבר חלק מהבהמה | האיבר לא חלק מהבהמה |
וכן רי"ח, והקשה: לחם שפרוס כך שאם מרימים את הפרוסה השאר לא עולה – ר"מ: אם טמא (לפי רבי) נגע בפרוסה השאר לא נטמא (=לא חלק). ולכן יש להחליף שם שזה לא ר"מ. | |||
1. רבה | הבהמה יד לאיבר, | הבהמה לא יד לאיבר | |
3. רבא | היא יד, אבל יד לא מעבירה הכשר | ||
4. רב פפא | קודם הוכשר ורק אח"כ חשב לתת לגוי (ובזה הפך אותו ראוי לאכילה (מדרבנן) | נחשב הכשר | לא נחשב הכשר |
(ר"ע שינה דעתו לגבי זה) | תחילה פסק: | אך אח"כ פסק: | |
5. רב אחא בריה דרב איקא | ניתז דם ישירות על האיבר, אבל רק מהסימן הראשון, וניקו אותו לפני השני | ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף – וגם דם רק מהזימן הראשון מכשיר | אינה לשחיטה אלא לבסוף – ודם כזה לא מכשיר. |
6. רב אשי | הדם מכשיר בתור יד | דם שחיטה בכלל לא מכשיר. | |
(קכח: 😎
חלק ב – ספקות לגבי יד
הספק של רבה (כהמשך לחלק א):
לפי ר"מ שהפרה נחשבת יד לאיבר, האם גם פרה חיה נחשבת יד לאיבר?
עוד ספקות:
A. דברים שחצים מקבלים טומאה וחצים לא, האם החצי שלא מקבל הוא יד לחצי שמקבל:
1. אביי – עת שחלקו מעל האדמה (לא מקבל), וחלקו מעל העציץ (לרבנן לא מקבל, לר"ש מקבל),
2. ר' ירמיה – השתווחה לחצי דלעת (החצי נאסר, ולא מקבל)
3. רב פפא: ענף מדולדל – ר"י נחשב מחובר ולא מקבל, חכמים – נחשב תלוש ומקבל, אך העץ לא מקבל.
B. ר' זירא: אבן משותפת לבית מנוגע ובית לא מנוגע – חצי אבן טמא, האם החצי הלא טמא הוא יד, ומעביר את הטומאה מהמנוגע ללא מנוגע?
(קכח: 10+)
חלק ג: מתה הבהמה, הבהמה נבלה, האיבר איבר מן החי
א. מה ההבדל?
מבוא: בשר מן החי – טהור, אבר מן החי – טמא כנבלה,
ההבדל: בשר מנבלה – טמא נבלה, בשר מאיבר מן החי – טהור (כמו בשר מן החי).
ב. מקורות:
A . שאיבר מן החי מטמא כנבלה:
"וכי ימות מן הבהמה… הנוגע בנבלתה יטמא…" – מן הבהמה – גם חלק ממנה (איבר) מטמא.
והרי הפסוק תפוס לאפוקי טריפה, שלא מטמאת?
תשובה: כיון שכתוב "מן הבהמה" ואל "מהבהמה" – לומדים את שניהם.
B . שבשר מן החי לא מטמא
רי"ס הגלילי | ר"ע | רבי | |
כמו מיתה – שאינה עושה חליפין | כמו בהמה – גידין ועצמות | כמו בהמה – בשר גידין ועצמות | |
ארכובה | נחשב | נחשב | לא נחשב |
כליה, ניב שפתיים | נחשב | לא נחשב | לא נחשב |
C . ברייתא דומה לגבי שרצים.
ולמה צריך את שני המקורות?
כי מדובר בקולא (שבשר מן החי לא מטמא), ואם היה נכתב רק באחד מהם, לא היינו לומדים לשני, כי בכל תחום יש קולא:
נבלה קלה משרצים – נבלה בכזית, שרצים בעדשה
שרצים קל – נבלה מטמאת במשא, שרצים לא.
