שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

קבל את השיעורים גם ב:

חולין דף קכח – גמרא דף יומי

 להורדת חוברת של סיכומי הדף היומי בכתב על מסכת חולין לחץ כאן

להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן

 

(קכז: 11- עד קכח: 4-)

חלק א – נשחטה הבהמה, מחלוקת ר"מ ור"ש אם צריך הכשר

  

ר"מ – הוכשרו

ר"ש – לא הוכשרו

2. אביי

הדם על הבהמה, והשאלה עם ההכשר של הבהמה עובר גם לאיבר

האיבר חלק מהבהמה
(כי אם מרימים את הבהמה האיבר עולה)

האיבר לא חלק מהבהמה
(כי אם מרימים את האיבר הבהמה לא עולה)

 

וכן רי"ח, והקשה: לחם שפרוס כך שאם מרימים את הפרוסה השאר לא עולה – ר"מ: אם טמא (לפי רבי) נגע בפרוסה השאר לא נטמא (=לא חלק). ולכן יש להחליף שם שזה לא ר"מ.

1. רבה

הבהמה יד לאיבר,
ויד מעבירה הכשר לטומאה

הבהמה לא יד לאיבר
(הבהמה חשובה יותר מהאיבר)

3. רבא

היא יד, אבל יד לא מעבירה הכשר
(זו מח' בקיח: – לרי"ח – מעבירה, לרב לא).

4. רב פפא

קודם הוכשר ורק אח"כ חשב לתת לגוי (ובזה הפך אותו ראוי לאכילה (מדרבנן)

נחשב הכשר

לא נחשב הכשר

 

(ר"ע שינה דעתו לגבי זה)

תחילה פסק:
חלב בכפרים שהוכשר בדם השחיטה ורק אח"כ חשבו לתת לגוי – ההכשרה מועילה.

אך אח"כ פסק:
עשבים שליקטן לבהמה (=לא אוכל), ושטפם, ורק אח"כ חשב להאכיל לבני אדם (=אוכל) – ההכשרה לא מועילה.

5. רב אחא בריה דרב איקא

ניתז דם ישירות על האיבר, אבל רק מהסימן הראשון, וניקו אותו לפני השני

ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף – וגם דם רק מהזימן הראשון מכשיר

אינה לשחיטה אלא לבסוף – ודם כזה לא מכשיר.

6. רב אשי

 

הדם מכשיר בתור יד

דם שחיטה בכלל לא מכשיר.
מדרבנן השחיטה עצמה מכשירה, אך את האיב רלא – כי האיבר אסור באכילה מדרבנן.

(קכח: 😎

חלק ב – ספקות לגבי יד

הספק של רבה (כהמשך לחלק א):

לפי ר"מ שהפרה נחשבת יד לאיבר, האם גם פרה חיה נחשבת יד לאיבר?

עוד ספקות:

A. דברים שחצים מקבלים טומאה וחצים לא, האם החצי שלא מקבל הוא יד לחצי שמקבל:

1. אביי – עת שחלקו מעל האדמה (לא מקבל), וחלקו מעל העציץ (לרבנן לא מקבל, לר"ש מקבל),

2. ר' ירמיה – השתווחה לחצי דלעת (החצי נאסר, ולא מקבל)

3. רב פפא: ענף מדולדל – ר"י נחשב מחובר ולא מקבל, חכמים – נחשב תלוש ומקבל, אך העץ לא מקבל.

B. ר' זירא: אבן משותפת לבית מנוגע ובית לא מנוגע – חצי אבן טמא, האם החצי הלא טמא הוא יד, ומעביר את הטומאה מהמנוגע ללא מנוגע?

(קכח: 10+)

חלק ג: מתה הבהמה, הבהמה נבלה, האיבר איבר מן החי

א. מה ההבדל?

מבוא: בשר מן החי – טהור, אבר מן החי – טמא כנבלה,
ההבדל: בשר מנבלה – טמא נבלה, בשר מאיבר מן החי – טהור (כמו בשר מן החי).

ב. מקורות:

A . שאיבר מן החי מטמא כנבלה:

"וכי ימות מן הבהמה… הנוגע בנבלתה יטמא…" – מן הבהמה – גם חלק ממנה (איבר) מטמא.

והרי הפסוק תפוס לאפוקי טריפה, שלא מטמאת?

תשובה: כיון שכתוב "מן הבהמה" ואל "מהבהמה" – לומדים את שניהם.

B . שבשר מן החי לא מטמא

 

רי"ס הגלילי

ר"ע

רבי

 

כמו מיתה – שאינה עושה חליפין

כמו בהמה – גידין ועצמות

כמו בהמה – בשר גידין ועצמות

ארכובה

נחשב
(לא עושה חליפין)

נחשב

לא נחשב
(אין בשר)

כליה, ניב שפתיים

נחשב
(לא עושה חליפין)

לא נחשב
(אין עצם)

לא נחשב
(אין עצם)

C . ברייתא דומה לגבי שרצים.

ולמה צריך את שני המקורות?
כי מדובר בקולא (שבשר מן החי לא מטמא), ואם היה נכתב רק באחד מהם, לא היינו לומדים לשני, כי בכל תחום יש קולא:

נבלה קלה משרצים – נבלה בכזית, שרצים בעדשה
שרצים קל – נבלה מטמאת במשא, שרצים לא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WordPress Lightbox

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.