שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

קבל את השיעורים גם ב:

חולין דף קי – גמרא דף יומי

דף קי

(קי: באמצע – קיא. רבע תחתון)

בישול וצליית כבד

א. שאלת אביי לארץ ישראל – האם בישול של כבד בסיר אוסר?

ביאור 
הקדמה – דם כנוס (לב) – אסור וחייבים להוציאה, דם בלוע באיברים – כל עוד לא יצא – מותר. יצא ונבלע חזרה – אסור.
לכן כדי לבשלו צריך: או חליטה – משאירו באיברים, או להוציאו על ידי מליחה או צלייה.
בכבד, שהוא קולו עשוי דם ובכ"ז מותר באכילה, יש קולא וחומרא
מצד אחד קולא – עצם זה שהוא עדיין מותר אפילו שא"א להוציא כל הדם ממנו – אולי מראה שהדם שלו אינו אסור כלל (גם אם יצא ונבלע בבשר אחר). ועוד קולא – הכבד אינו בולע בבישול כיון שעסוק מלהפליט.
מצד שני חומרא – אם נניח שהדם שלו אסור, מליחה אינה מספיקה וצריך צלייה או חליטה.

אביי ר' זריקא ורב ספרא

1. ר' זריקא – מותר
מסיפור: ר' זריקא בישל לר' אמי ואכל.

דחיית אביי – ודאי שהכס לא אוסר את עצמו,
כי הכבד אמנם פולט, אך לא בולע בחזרה (כי עסוק בלפלוט),
אך האם אוסר בשר אחר?

2. רב ספרא – אוסר, על פי המשנה בתרומות  – "הכבד אוסרת ואינה נאסרת".

דחיית אביי – שם הנושא אינו הדם שנפלט, אלא מדובר בבהמה טמאה,
"אוסרת" – אם בישל כבד של טמאה עם בשר מותר, ["אינה נאסרת" – אם בישל בשר של טמאה עם כבד – כי כאמור הכבד אינו בולע).

3. ר' זריקא – מותר
מסיפור – שיהודה בן ר"ש בן פזי הגיש לנו קנה עם כל המחובר לו שבושל יחד ואכלנו.

דחיות רב אשי –
1. אולי שם הדם יצא דרך הקנה ולא נבלע בשאר הבשר, אך בעלמא אסור.
2. אולי חלטו אותו לפני כן [כפי שאכן נהגו רב הונא ור"נ (תוס' – אולי עשו כך רק מספק)].

יוצא שספיקו של אביי נשאר בספק, ולכן אנו מחמירים שצריך חליטה או צלייה (לגבי חליטה הגאונים כתבו שאיננו בקיאים ולכן עושים רק צלייה).

(קיא. רבע עליון)

ב. חליטה לפני בישול –
ר"נ חלט במים, רב הונא בחומץ.
מה דין החומץ?
רב פפא חשב לאוסרו (כי הכבד הספיק להליט קצת לפני שהחליטה פעלה לגמרי)
אך רבא – הוא מותר (אם הוא אסור, יחזור ויאסור את הכבד, כיון שהכבד לא כל כך פולט (כי החומץ מצמקו, ממילא יכול לבלוע).

ג. כבד שבושל בפני עצמו
A. לעיל ראינו (משנה בתרומות) שמותר, וכן סבר ר"נ שהגיש כבד שלוק לרב בר שבא.
B. רב בר שבא – לא אכל,
למה? כי היה שלוק, וסובר כרי"ש בן ריחב"ב:

מחלוקת תנאים:
ר"א
(כמשנה בתרומות) – אוסרת ואינה נאסרת (פולטת ואינה בולעת),
רי"ש בן ריחב"ב – יש מצבים שבהם כן בולע: 1. תבלין. 2. שלוק
(מבושל הרבה זמן אז בסוף גם בולע). 

ד. חיתוך לפני צלייה

רבה בר רב הונא ראה שכבד שיש סימפון מלא דם (וזה אסור כי אינו בלוע אלא כנוס),
וכדי למנוע זאת הצריך לחתוך לפני הצלייה שתי וערב, ולצלות כשהחיתוך כלפי מטה.

ה.  הטחול –
הטחול דומה לכבד באדמימותו, והיתה הו"א שחייב חיתוך וצלייה כמו הכבד, לכן הגמרא מדגישה שאינו חייב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WordPress Lightbox

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.