{enclose batra_87.mp3}
סיכום הדף יומי, בבא בתרא פז
(מסכת בבא בתרא דף פז. שליש – פח. שורה 8)
א. 1. המוכר מזג לקונה בכלי של אדם שלישי, בזמן המזיגה שאול למוכר, בסיומה – לקונה. 2. כל השמן, גם המיצוי האחרון שייך לקונה, ולכן בתרומה צריך לתת הכל, אך במכר – הקונה מוותר, אך עדיין צריך לתת 3 טיפות אחרונות. ובערב שבת לא צריך, ור"י – דווקא חנווני לא צריך בע"ש.
ב. משנה – אבא שלח ילד קטן עם כסף בשביל שמן, החנווני נתן לילד שמן בצלוחית עם עודף, ונשבר ואבד. מי אחראי? ת"ק – החנווני (היה אמור לשלוח בשליח), ר"י – האבא. למה לחכמים החנווני אחראי על הצלוחית, הרי האב הפקירה כשנתנה לילד? 1. רבה ורב יוסף – האב לא נתן לילד (נדחה מהסיפא). 2. אביי ב"א ור"ח ב"א – אפילו שזה אבידה מדעת, ברגע שהחנווני הרים, התחייב בהשבת האבידה, וכרבה (דחייה – רבה לא דיבר במקרה כזה). 3. אכן במקרה רגיל החנווני פטור על הצלוחית, פה יש מקרה מיוחד – A. רב הושעיא – החנווני לקח הצלוחית כדי לבדוק אם לקנותה (ואז המחלוקת האם מצב כזה מחייב, כשמואל, ולכן נדחה). B. רב ור' זירא – החנווני שאל שלא מדעת ולפי חכמים הוא גזלן ומתחייב, ולר"י כשואל, ורק צריך להחזיר למקום שלקח (הילד).
