סיכום הגמרא:
(מו. שורה 8 – מז. שורה 4)
א. לקח בטעות בגד של אחר, לא ישתמש. אך קיבל מאומן משהו של אחר, ישתמש, כי סביר שזה היה בכוונה (אך דווקא מהאומן עצמו, ודווקא שלא אמר "הנה הטלית שלך"). ב. רבא – אומן לא חייב להראות החפץ לעדיו של המערער (אא"כ כבר ראו ומזהים בודאות שזה של המערער). ג. אריס – אם עד עכשיו קיבל אחוזים, ופתאום ישב 3 שנים וקיבל הכל – יש חזקה, אך באריסים שמחלקים לפי שנים – אין חזקה (אא"כ האריס הושיב אריסים במקומו ולא השגיח עליהם). ד. נוגע בעדות – 1. אריס – מעיד לטובת בעה"ב כלפי מערער, אא"כ יש פירות שיפסיד אם יקחו השדה. 2. ערב ומלווה מעידים לטובת הלווה, רק אם יש עוד קרקע לגביית החוב. ערב קבלן – אפילו אם יש – אולי לא. קונה ראשון לקונה שני – ג"כ רק אם יש עוד קרקע (כי יש לו אינטרס שהבעל חוב יקח מהקונה השני קודם).
{enclose batra_46.mp3}
