סיכום הגמרא:
(בבא בתרא דף טז: שורה אחרונה – יז: 7 שורות לפני הסוף)
א. "בכל, מכל, כל" – 3 האבות זכו למעין עוה"ב, לא שלט בהם יצר הרע (+ אולי דוד), מתו מיתת נשיקה ע"י הקב"ה (+משה אהרן ומרים), ולא שלטה בהם רימה (+ הנ"ל + אולי דוד+ בנימין, שהוא גם מתוך הארבעה שמתו בעטיו של נחש). פרק לא יחפור – א. צריך להרחיק בור מבור של השכן שלו 3 טפחים. ואם לשכן עדיין אין בור – לאביי – לא צריך, לרבא – צריך (ו-2 א"ד אם המחלוקת בשדה שמיועדת לבורות או לא). איך מסתדרים עם: 1. ר"מ (שהתיר בדיעבד לטעת עץ ליד בור) ורבנן (שאסרו)? אביי – רבנן אסרו כי שם הבור כבר שם, רבא – ר"מ התיר כי שם הנזק לא מיידי. 2. המשנה – בפשטות המשנה כאביי (שצריך להרחיק דווקא כשיש כבר בור), אך מסבירים את המשנה שמרחיק מהכותל של הבור (כותל=3 ט'), כלומר שגם השכן הראשון היה צריך להרחיק (כרבא), ואביי יתרץ שהמשנה כשבאו לבנות באותו זמן, אחרת – הראשון לא צריך.
{enclose batra_17.mp3}
