בבא בתרא קמח – גמרא הדף היומי

Download

{enclose batra_148.mp3}

סיכום הגמרא, בבא בתרא קמח

(קמז: מתחת לאמצע – קמח: רבע תחתון)
א. ר"נ – שכיב מרע מקנה בלי קניין רק דברים שבריא מקנה עם קניין, ולא פירות דקל אלא רק דקל לפירותיו. וזה שהוא יכול להקנות הלוואה בעל פה, זה כי: 1. שכיב מרע מקנה מה שאדם יכול להוריש. 2. גם בריא מקנה הלוואה בעל פה על ידי "מעמד שלושתם".
ב. גרסא א – הקנה לראובן דקל ולשמעון הפירות (שעוד לא גדלו), או שלעצמו הפירות, האם התכוון רק פירות (ואז לא קנה), או "דקל לפירותיו" ואז כן. גרסא ב – הקנה לאחד בית וחצר ולשני (או לעצמו) קומה שנייה, האם התכוון להשאיר גם זכות להוציא קורות לאוויר החצר? בשתי הגרסאות אומר ר"נ שלגבי עצמו – כן (משאיר בעין יפה).
ג. מקרים של ספק האם הקנה את הכל, ואז זה מתנת שכיב מרע (ויכול להתחרט), או רק חלק, ואז זה מתנת בריא (ולא יכול להתחרט):
1. כשהפסיק באמצע החלוקה לכמה אנשים – מניחים שהפסיק כי בתחילה חשב לתת רק חלק ואז התחרט, ולכן לראשונים זה מתנת בריא ולא יכול להתחרט מהם.
2. גם כשחילק הכל, לא נותנים לו להתחרט כי חוששים שיש לו עוד נכסים במקום אחר, אלא אם כן: 1. אמר שמקנה הכל. 2. מוחזק לנו שאין לו עוד נכסים.
3. נתן הכל לראובן, התחרט, ונתן חצי לשמעון. האם כשהתחרט, התחרט מהכל, ואז שמעון זה מתנת בריא, או שהתחרט רק מחלק, ואז גם שמעון זה מתנת שכיב מרע. מביאים ראיה מברייתא כאפשרות הראשונה – שם כתוב שראובן לא קנה (כי זה שכיב מרע, והתחרט מהכל), ושמעון קנה (כי זה מתנת בריא, כי נתן רק חצי).