{enclose batra_105.mp3}
סיכום הדף היומי
(משנה קד: – קה: סוף העמוד)
כשיש סתירה בין שני משפטים בתנאי המכירה – האם זה ספק או תפוס לשון אחרון (תפל"א)?
א. בתנאים – בן ננס (משנתנו) – תפל"א. חכמים – ספק (וחולקים, כסומכוס). והרי אמרו זאת כבר במקרה של מרחץ (אז למה ר' אבא ב"מ – רב צריך לציין זאת)? כי לולי זה, אולי סוברים גם כן תפל"א, ודווקא במרחץ יש ספק כי שם אולי המשפט השני הוסיף עוד לתנאי המכירה בלי קשר לחודש המעובר.
ב. שמואל – ספק, והולך למוחזק. אמר זאת לגבי המרחץ, וגם אצלנו לגבי מידה בחבל/פחות או יותר. ומה שפסק במוכר כור בסאה בדינר, שמה שקנה קנה, זה כי כבר מוחזק.
ג. רב – תפוס לשון אחרון. אמר זאת גם במרחץ וגם באיסתרא-מנה, וצריך לומר שניהם כי באחד מהם (תלוי בגרסא) סביר שדווקא שם תפוס לשון אחרון כי מפרש דבריו הראשונים, אך אולי בשני שזה סתירה ממש, יסכים שזה ספק, קמ"ל.
