גמרא בבא בתרא ט – הדף היומי

Download

סיכום הגמרא:
(דף ח: 4 שורות מהסוף – דף י. שורה 3)
א. מותר לבני העיר לשנות הצדקה לצרכים אחרים, וכן בני העיר מחליטים בענייני כלכלה ומסחר, בתנאי שישאלו את האדם החשוב (כשיש). ב. במחלקי הצדקה – סופרים לפני אך לא מחשבים אחרי. ג. בדיקת העניים – רב הונא – למזונות כן, ללבוש – לא, ורב יהודה להפך (סברות: ביזיון מול צער, פסוק: "הלוא פרוס… כי תראה"). ד. כמה נותנים מהתמחוי הציבורי לעני העובר ממקום למקום – 2 סעודות ומיטה וכרית, ואם מחזר על הפתחים – אז רק קצת. ה. דרשות ר"א – גדול המעשה מן העושה, לא תתנו – הגוים יקחו, הצדקה מכפרת, הצדקה מנצחת אף וחמה (ולרי"צ – חמה לא). ועוד דרשות רי"צ: נותן כסף – 6 ברכות, גם מפייסו – 11, נותן צדקה – יתעשר ויתן עוד. ו. רב ששת שיגש דרכי אימו – שאילצה לחשוף דדיה כשהתחננה שיסלח ויתפלל על רב אחדבוי, שנהג בבדיחות יתירה בדיון על צרעת. הדיון – מניין שמצורע בימי ספורו מטמא אדם במגע? 1. רב ששת – מכך שמטמא בגדים (דחייה – שם אולי דווקא הבגדים שלבש). 2. רשב"י – גז"ש (כיבוס בגדים) מימי חילוטו.

{enclose batra_09.mp3}