{enclose avoda_29.mp3}
סיכום הדף היומי – עבודה זרה כט
(כט. שליש תחתון – ל. שורה 8)
חלק א – המשך המשנה בדף כז – איסור תספורת
דיברנו על מיילדת ומינקת, רופא, (מוהל), ועכשיו – ספר.
א. איפה אסור
רבנן – רק כשאין אנשים, אך ברה”ר מותר, ר"מ – גם כשיש (כמו מחלוקתם לגבי מיילדת ומינקת).
ב. קולות
1. ת"ר – כשמסתכל במראה – כשנראה כאדם חשוב.
2. רב חנא בר ביזנא – לרבנן מותר גם אם אינו ממש רה"ר (כמו שבילי דנהרדעא), אך התחרט שעבר על ר"מ.
[אגב, ישראל שמספר גוי – לא יספר 3 אצבעות צמוד למקום הבלורית].
חלק ב – יין נסך וסתם יינם
א. הקדמה – 3 רמות באיסור יין
1. יין נסך – אסור מהתורה (ראה מקור בסעיף ג).
2. סתם יינם – איסור דרבנן (משום בנותיהם, שמא ניסך).
3. יין שנגע בו גוי (וחוששים גם כשלא יודעים, ולכן כשמפקיד אצלו צריך שתי חותמות).
ב. המשנה –
1. סתם יינם, חומץ וחרס ספוג שפולט יין (לא רק טעם).
2. קנקנים שפלטו טעם יין ליין של ישראל – ר"מ – אסור גם בהנאה, רבנן – רק בשתייה.
3. הזגים של הענבים שנשארו – ר"מ – כמו יין, רבנן – מותרים (כמו עץ. אא"כ לחים).
4. מאכלים ש(אולי) מעורב בהם יין (מורייס) – ר"מ – אסור בהנאה, רבנן – רק באכילה.
ג. המקור לאיסור הנאה ביין נסך
עגלה ערופה – אסורה כקודשים (היקש – כפרה – “כפר לעמך ישראל”).
מת מעגלה ערופה (גז"ש שם שם).
זבחי ע"ז ממת (היקש – “זבחי מתי").
יין נסך מזבחי ע"ז (היקש – “חלב זבחימו… יין נסיכם).
ד. היתרים – ביין של ישראל שהגוי לא מנסך לע"ז
ביין שברור שהגוי לא ינסך, אין גזירת יין נסך ולכן לא צריך שתי חותמות (אך כן צריך אחת – שמא יחליף). הדוגמאות: חומץ, יין מבושל ואלונתית (יין בתערובת).
