{enclose avoda_16.mp3}
סיכום הדף היומי – עבודה זרה טז
(טז. שורה 9 – טז: 13 שורות מלמטה)
המשך איסור מכירת בהמה
א. שלושה מקרים בהם יש מקום להקל כי הסיבות לאיסור לא קיימות:
A. מכירת בהמה שבורה (שלא ראויה למלאכה) – (במשנה) ר"י מתיר ות"ק אוסר.
הסבר המחלוקת –
ר"י מתיר – כי לא ראויה למלאכה,
ת"ק אוסר – גזירה אטו מכירת בהמה שלימה (שהרי לא שוחטים אותה מיד אלא משהים אות ה שתלד בינתיים, ואנשים יראו ויחשבו שמותר גם למכור בהמה לא שבורה. ור"י – שוחטים מיד, כי בהמה שבורה ממילא לא מקבלת זכר).
B. מכירת סוס (ת"ק במשנה ורבי בברייתא – אסור, ובן בתירא מתיר)
סיבת ההיתר של בן בתירא – סוס לא נועד למשא אלא לרכיבה (ממילא אין את חשש נסיוני וחשש שישכיר ויעבור על שביתת בהמתו (שהרי רכיבה אינה מלאכה מהתורה)).
סיבת רבי שאוסר –
1. הסוס משמש ככלי נשק.
2. גם סוס (כשמזקין) משמש למלאכה (מטחינו בריחיים), ולכן אפילו שכרגע אין חשש, חז"ל גזרו גם על סוס.
C. שור מפוטם – האם מותר?
מצד אחד, גם לר"י שמתיר בשבורה, אולי שור מפוטם שיכול לחכות לעתיד ויהיה ראוי – אסור,
מצד שני, גם לחכמים שאסרו בשבורה – אולי כאן כיוון שברור לגמרי שזה לשחיטה – מותר?
ת"ש – בית רבי התחמקו מנתינת שור מפוטם למלכות – מן הסתם כי סוברים שאסור.
דחיה – שם פשוט לא רצו לשלם את המס.
ב. מכירת חיה גסה לגוי
A. רב חנן/חנין – מותר (כמו בהמה דקה), רב – אסור (כמו בהמה גסה).
ראיה שמותר – המשנה אוסרת רק מכירת חיות גסות מזיקות (אריה ודוב), משמע שלולי זה – מותר.
דחיית הראיה – 1. מדובר בשור ואריה שלא ראויים למלאכה (או – שבורים, או – תמיד לא ראויים (רב אשי)). 2. רב נחמן – אריה ודוב אינם "חיה גסה".
ראיה שאסור – ברייתא מפורשת שאוסרת.
B. רבינא – מביא את הברייתא והמשנה, ומתרצים את המשנה כנ"ל כדי שתסתדר עם הברייתא.
C. רב אשי – ראיה ממשנתנו לדעת רב – כיון שאריה ודוב לא ראויים למלאכה, מכך שהמשנה הדגימה דווקא מהם, ניתן לדייק שרצתה להביא מקרה בו אסורים רק בגלל הנזק, מכאן שחיה גסה שכן ראויה למלאכה – אסור למוכרה.
ג. חיה גסה כבמה דקה לעניין פירכוס (רב ושמואל).
תגובה אחת
RE: עבודה זרה טז – הדף היומי
שלום וישע רב,
המלה פרכוס מבוטאת בפ' דגושה, כדין בגדכפ"ת בראש מלה, ולא בפ' רפה.
בברכה,
ש.ת.
נ.ב.
בדף זה כבדפים הקודמים אתם משתמשים בסלנג שהשור או הסוס סוחבים. כל לשון סחיבה שבתנ"ך ובפיוטים הוא לגנאי מוחלט ושאט-נפש. בעלי-חיים כבני-אדם, נושאים משאות, חפצים, וכל מיני דברים, ואינם סוחבים (גוררים) אותם.
בברכה שלמה והצלחה מרובה בכל מעשה ידיכם (תרשימים) ומוצא פיכם (השיעור עצמו),
ש.ת.