שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

קבל את השיעורים גם ב:

הדף היומי – נדרים דף מז

לעילוי נשמת נחום בן אברהם פניגשטין הי"ד שנפל בגולן ביום י"ז בכסליו תשל"ו
ולהבדיל

לרפואתה השלימה של ביתו של אחד הלומדים בת ציון בת מוריה הי"ו.

להקדשות ליחצו כאן

והסרטון המשולב

(הדף יומי בתרשים + קריאה בגמרא עצמה)

סרטון דף יומילהורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

סיכום הדף היומי נדרים דף מז

(מז. 1+ עד מז: במשנה)

היום נראה שתי שאלות דומות –
ראינו במשנה שתי חומרות: אם ראובן אסר על עצמו דברים של שמעון – 1. אסור גם אחרי ששמעון מת. 2. אסור גם בגידוליהם וחילופיהם.
השאלה אם אוסר כך גם כששמעון אסר את הדברים שלו על ראובן?

א. בעי אבימי – אסר את ביתו על אחר, האם גם לאחר שימות או ימכור את הבית – האחר אסור?

רבא – ת"ש – שאוסר:
משנה ב"ק קח. – מי שאוסר את בנו מלהנות ממנו "בחייו ובמותו", ומת,
הבן אמנם יורש אבל אסור לו להנות מהנכסים.

 

(מז. באמצע)

ב. אסר פירותיו על אחר, האחר אסור בגידוליהם, האם האחר גם אסור בחילופיהם?

הסבר השאלה:
כאמור, ראינו במשנה שאם אסר על עצמו, ודאי אסור בחילופין, השאלה למה אסור –

האם אסור מדאורייתא, ישירות בגלל הנדר (שהתכוון גם לחלופין), ואז האחר לא אסור,

כי על עצמו, כיוון שאוסר גם דבר שאינו ברשותו, כך אוסר גם דבר שלא בא לעולם,
אבל על אחר אוסר רק מה שברשותו, וכך לא אוסר דבר שלא בא לעולם (החילופין)

או שיש גם גזירת חז"ל שקנסו אותו על החליף, ואז אם האחר לקח והחליף – אסור.

ולפי זה – זו בעצם גזירת חז"ל כללית למי שמחליף איסורי הנאה באיסור.

(מז: 2+)

ראיות שמותר:
(ושתי דחיות דומות, לפי התוס', לא לפי הר"ן) –

  1. רב אחא בר מניומי –
    ברייתא – מי שאוסר על אשתו להנות ממנו, לווה מאחרים, והבעל משלם להם.
    ויוצא שבעצם היא השתמשה בחילופין של כספו (הוא נתן לאחרים, והם נתנו לה).

דחייה – זה לא שמתירים לה לכתחילה ללוות, אלא אם לוותה בדיעבדזה מותר.

(ולמה בדיעבד מתירים?
כי כאן זה לא ממש חליפין, כי כשהיא לוותה מהם הכסף עוד לא היה חליפין, רק למפרע כשהבעל החזיר להם זה כאילו נהיה חליפין).

  1. אלא ת"ש –

משנה קידושין נו: -המקדש אישה בערלה – לא מקודשת, כי זה לא ממון.
אם מכר את הערלה, וקידש בכסף – מקודשת (שהרי מדאורייתא ודאי שאין איסור הנאה בחילופין),
ולא רק שמקודשת – אלא לא צריך לגרשה ומותרים, ויוצא שנהנה מחליפי הערלה.

דחייה – גם שם מדובר שכבר קידש אותה, אז בדיעבד מתירים.

(ולמה בדיעבד מתירים?
כי לא נהרוס משפחה בשביל זה, אבל לכתחילה אם סתם רוצה לאכול מתחליפי הפירות – אולי אסור).

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.