זבחים קא – שיעור דף יומי

השיעור מוקדש לעילוי נשמת אריה בן שלום ורות בת יפת כהן ז"ל,
ולהבדיל
לרפואה שלמה ומהירה לחבר היקר מאוד עידן בן דורית, שבשל מצב רפואי מורכב מאושפז כרגע וזקוק לרחמי שמיים.
מאחלים לו שישוב לאיתנו הראשון במהרה ויזכה לראות עוד הרבה ימים טובים עם אורטל רעייתו, הילדים והמשפחה.

להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם – ליחצו כאן (יש סעיף 46)

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת זבחים לחץ כאן
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן

סיכום הגמרא, דף יומי זבחים קא

(קא. 2+ עד 3 שורות לפני השורות הרחבות בקא:)

הרחבה לגבי החטאת שנשרפה אחרי מיתת בני אהרן ואנינות לילה

תזכורות מאתמול:

1. אונן לא אוכל קודשים מהתורה.
2. לגבי אנינות לילה – ראינו מחלוקת –

אהרן אומר למשה ביחס לאפשרות לאכול את הקרבנות בלילה – "הן היום הקריבו" –

ר"י – דווקא היום מותר, אך לדורות אסור מהתורה,

רבי (ור"ש) – אנינות לילה דרבנן.

א. תזכורת על ימי המילואים –

סדר הזמנים:

כג אדר בשנה ה2 – התחילו שמונת ימי המילואים,
למשך 7 ימים משה הקים ופירק את המשכן
ביום השמיני (ר"ח) ניסן – יום חנוכת המשכן, והעבודה עוברת לאהרן הכהן,
ומאותו יום יש 12 ימים של קרבנות הנשיאים, כשהנשיא של היום הראשון הוא נחשון.

יוצא שליום השמיני היו שלושה כובעים, ולכל אחד קרבנות שונים, נזכיר את אלו שהכהנים אמורים לאכול:

1. היום השמיני (יום חנוכת המשכן) –

שעיר לחטאת
שור ואיל לשלמים, וקרבן מנחה (ואפילו שהם של ציבור – נאכלים ע"י הכהנים)

2. ראש חודש ניסן

שעיר ראש חודש

3. היום הראשון של קרבנות הנשיאים.

שעיר נחשון

אחרי שנדב ואביהוא מתים, ואהרן אלעזר ואיתמר נהיים אוננים –

לגבי המנחה והשלמים – משה אומר להם לאכול,

לגבי החטאת –

משה לא אומר להם,

ואח"כ מתברר שאת החטאת לא אכלו אלא שרפו – "ואת שעיר החטאת דרש דרש משה", ואהרן מסביר שזה בגלל מה שקרה – "ותקראנה אותי כאלה", ומשה מסכים.

הגמרא דורשת שהפסוק מתייחס ל3 השעירים (חנוכת המשכן, ראש חודש, שעיר נחשון)
אבל שרפו רק את שעיר ראש חודש

ב. הבנת הדיון בין משה ואהרן

למה משה חשב שלא צריך לשרוף ולמה אהרן חשב שכן, ולמה דווקא את חטאת ראש חודש.

1. A. מבנה הסוגיה – יש שלוש ברייתות, ולכאורה יש סתירה בין ברייתא א וברייתא ב:
   (לקרוא רק אחרי לימוד המשך הסיכום מB והלאה).
   ברייתא א – ה' ציווה שיאכלו באנינות
   ברייתא ב – שרפו בגלל האנינות

ונראה שתי תשובות:

שמואל – זאת מחלוקת תנאים בברייתא ג בין ר"י ור"ש מול ר' נחמיה –
למה שרפו את החטאת –

ר"י ור"ש – כברייתא א

שלא שרפו בגלל האנינות (כי ה' ציווה לאכול)
אלא בגלל הטומאה.

ר' נחמיה – כברייתא ב

בניגוד לאיך שהסברנו לאורך השיעור,
א"א לחלק בין קודשי שעה לקודשי דורות – ובאמת כולם אסורים באכילה, ולכן שרפו.

ולמה שרפו רק את של ר"ח?

1. אולי אכן לברייתא זו שרפו את כולם.
2. ראו בטהרת הקודש.

רבא –

ר"י ור"ש – כברייתא א

כנ"ל

ר' נחמיה – מסתדר עם שתי הברייתות (כפי שהסברנו לאורך השיעור)

כי אכן ה' ציווה לאכול באנינות (כברייתא א) אבל רק קודשי שעה
אבל את חטאת ר"ח ה' לא ציווה – ולכן שרפו (ברייתא ב)

(קי. 7+)

1. B. נתחיל בברייתא ג –

ר' נחמיה – כי היו אוננים ואסורים באכילת הבשר (אבל רק בחטאת, כי לגבי השאר שמיוחדים לאותו יום – ה' ציווה לאכול)
ר"י ור"ש – החטאת בטעות נטמאה (כי מצד האנינות אין בעיה – ה' ציווה לאכול).

(קי. שליש)

הרחבה: משה מעלה כל מיני אפשרויות:

1. הכניסו את הדם להיכל או הוציאו מהעזרה,

אך אהרן עונה שזה לא קרה

2. אולי בני אהרן עבדו במקום אהרן, והם הרי אסורים לעבוד באנינות

אך אהרן עונה שזה לא קרה,
אלא אהרן עצמו עבד, והוא עובד גם באנינות.

3. אולי חשבתם שצריכים לשרוף כי אתם אוננים, אבל הרי ה' ציווה להקריב ולאכול אפילו שאתם אוננים!

ועונה אהרן: נכון, אבל ההיתר הזה מוגבל:

ר' נחמיה – צריכים לאכול רק את הקרבנות המיוחדים ליום, כלומר חנוכת המשכן והנשיאים, אבל לא את של ראש חודש, ולכן שרפנו – בגלל האנינות

ר"י ור"ש – ה' אכן ציווה לאכול הכל, אבל לא ביום אלא בלילה (ר"ש – אנינות לילה דרבנן, ר"י – דאורייתא, אבל קל יותר מהיום), ולכן שמנו בצד ובטעות זה נטמא.

(קי: 4+)

1. C. שלושה דיונים קצרים על זה:
2. למה כתוב פעמיים "היום" – בתשובת אהרן למשה – "וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל־מֹשֶׁה הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ אֶת־חַטָּאתָם וְאֶת־עֹלָתָם לִפְנֵי ה' וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי כָּאֵלֶּה וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם הַיִּיטַב בְּעֵינֵי ה'?" (י, יט)

"וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם" –

ר"י ור"ש – הכוונה שרק ביום אסור אבל בלילה מותר

ר' נחמיה – הכוונה שמותר רק קודשי שעה, אבל חטאת ראש חודש שבאה פשוט כי היום ראש חודש – אסור.

"הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ אֶת־חַטָּאתָם"

ר' נחמיה – אותו הסבר, שכיוון שזה קרבן של היום (ראש חודש) – לא אוכלים.

ר"י ור"ש – כאן א"א להסביר שהכוונה ליום ולא בלילה, כי כאן הנושא אינו האכילה אלא ההקרבה,

אלא הכוונה – שאהרן עונה שלא הבנים הקריבו אלא הוא – "הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ?!" לא הם הקריבו אלא אני (כה"ג).

(קא: 7+)

2. שתי תוספות:
3. a. כאמור – היו 3 חטאות (חנוכת המשכן, חטאת נחשון, ראש חודש), והנושא זה ראש חודש.
4. b. למה יש כפלות "דרוש דרש" –

לר' נחמיה – למה את חטאת ראש חודש שרפתם ואת שאר החטאות אכלתם?

לר"י ור"ש – שאת שלושתם לא אכלו – שאל למה את של ר"ח שרפתם, ולמה את השאר אינכם אוכלים ביום?

(קא: באמצע)

3. טענות ר"י ור"ש כלפי ר' נחמיה –
4. a. אם שרפו בגלל האנינות, למה לא שרפו את כולם?

ועונה (כאמור) ר' נחמיה – שרפו רק קודשי דורות (ר"ח) ולא קודשי שעה.

1. b. למה שרפו ולא חיכו לאכול בלילה?

ועונה ר' נחמיה – לדעתו אנינות לילה דאורייתא
(ולא מסכים לר"י שאמר שזה דאורייתא אלא שכאן ה' הקל)

1. c. למה שרפו ולא נתנו לפנחס לאכול?

תשובה – פנחס עוד לא היה כהן אלא –

ר' אלעזר – רק מכשהרג את זמרי ("והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם")

ולמה לא כתוב "פנחס הכהן" עד ספר יהושע?

תשובה – אכן היו שני שלבים:
בהריגת זמרי – כהן הדיוט
בספר יהושע – כהן גדול

רב אשי – רק מספר יהושע כשבאו לבדוק את המזבח בעבר הירדן, ומנע מלחמת אחים ("וישמע פנחס הכהן")

ומה יעשה עם הפסוק בזמרי?

תשובה – שם זה רק הברכה, אבל זה עוד לא התחיל.