שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

קבל את השיעורים גם ב:

מסכת נידה דף סח – הדף היומי

מבצע מכפילים את שומעי הדף היומי – ליחצו כאן כדי לצרף לדף היומי את החברים שלכם!

להורדת חוברת של סיכומי הדף היומי בכתב על מסכת נידה לחץ כאן.

(סח. במשנה עד סח: במשנה)

המשנה:

כדי שנידה תטבול בסוף היום השביעי, היא צריכה להפסיק לראות לפני סוף ה7. איך היא תדע?
אם תבדוק ממש עד סוף היום – ברור שזה טוב, אבל כאן מדובר שלא עשתה כך:

סיפא – בדקה בתחילת היום ה7 ומצאה טמאה, ולא בדקה שוב, וטבלה – טמאה.

ואפילו אם אחר ימים בדקה ומצאה טהורה, עדיין – עד אז מניחים שהיתה טמאה.

רישא – בדקה ומצאה טהורה ולא בדקה שוב – טהורה,

ואפילו אם אחרי ימים בדקה ומצאה טמאה – ההנחה היא שהיא טהורה עד אז (מלבד "מעת לעת" כמו בכל ראייה).

ומתי הכי מוקדם שיכולה לבדוק ותופס?

ר"י – אחרי מנחה של יום 7 (כמה דעות בראשונים – מנחה גדולה, קטנה, בין השמשות)
ת"ק – בוקר יום 7
חכמים – יום 2

גמרא:

חלק א – מחלוקת רב ולוי – זבה ודאי או זבה ספק

רב – זבה ודאי,
לוי – זבה ספק.

על מה הם מדברים?

  1. על הרישא?
    לא ייתכן, הרי טהורה אחרי הטבילה.
  2. על הסיפא?
    לוי מובן (ספק), אבל רב לא מובן (למה שתהיה זבה ודאי?)
  3. על מקרה שבדקה ומצאה טמאה, ואחרי ימים בדקה שוב ושוב מצאה טמאה.

(סח: 3+)

חלק ב – לגבי הרישא: טהורה עד שבדקה ומצאה טמאה,
ויש לה מעת לעת אא"כ יש לה ווסת.

וקשה: הרי במשנה (לח:) – "כל אחד עשר יום בחזקת טהרה".[1]

ושם ראינו כמה פירושים, כאן נתמקד בשניים:

רבא – שאין לזבה "מעת לעת"

שמואלשלא קובעת ווסת בימי זיבה.

והרי אצלנו מדובר שרואה בימי זיבה, והמשנה אומרת שיש לה מעת לעת ושיש לה ווסת!

תשובה לרבא – כשהמשנה אמרה שמטמאה מעת לעת, לא התכוונה למקרה ברישא,

אלא למקרה מהמשנה הקודמת:

           בתולה שהתחילה לראות ראיות של נידה לפני החתונה,
בליל החתונה רק הדם שיוצא באותו לילה נחשב דם בתולים (וטהור),
אך אם תראה דם בבוקר – זה כבר דם נידה.
ועל זה אמרה המשנה – שעל דם זה יש גם מעת לעת.

(שלא נחשוב שכיון שהיה לה דם טהור, אז אולי כשרואה שוב בבוקר זה נחשב כמו הראייה הראשונה בחייה ואין לו מעת לעת, קמ"ל).

תשובה לשמואל – שמואל לא התכוון שלא קובעת ווסת, אלא קובעת ווסת, אבל עוקרת בפעם אחת.

 

(סח: רבע)

חלק ג – לגבי הזמנים הכי מוקדמים לבדיקה

  • ר"י – שצריכה לבדוק מן המנחה

ברייתא – אמרו לו – הרי ממילא לא בודקת ממש עד הסוף,
אז גם אתה סומך על חזקה,
אז גם בדיקה ביום הראשון צריכה להספיק.

ביום הראשון?! הרי במשנה אין דעה שמספיק ביום הראשון?
תשובה – בברייתא יש דעה כזו (סעיף הבא) – רבי.

  • דעת רבי שגם בדיקה ביום ה1 מספיקה:

תחילה רבי חשב שב1 לא, כי באותו יום הוחזק מעיינה פתוח,
אך אח"כ חזר בו וגם ב1 מספיק, כי ברגע שבדקה – זה יוצר לה חזקת טהרה.

ומספר ששאל את רי"ס ור"ש על היום ה7, 6, 5, 4, 3, 2,
ועל ה1 לא שאל בגלל ההוו"א שלו, ואח"כ התחרט שלא שאל כי חשב שגם ה1.

 

[1] הגמרא מביאה קודם את הקושיא על רבא ואח"כ על שמואל. כאן שילבנו אותם יחד.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WordPress Lightbox

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.