השיעור מוקדש לרפואת עליזה (אליס) בת זוהרה
ולכל שאר חולי ישראל
להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת קידושין לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
דף יומי בבא מציעא דף ז
תקציר הדף:
שתי הערות על המשנה – האם זה משנה איפה הם מחזיקים בטלית. סוגיית שניים אדוקים בשטר – האם חוששים שהשטר מזויף, פרוע, או שמעולם לא היתה הלוואה, וממילא, למי נותנים את השטר? ולסיום – אדם שמוצא שטר – למי הוא נותן?
(ז. מעל האמצע – ח: שליש תחתון)
חלק א – הערות על המשנה (חולקים בשבועה)
- רב תחליפא –
הם נשבעים רק על מה שהם לא מחזיקים פיזית, אבל מה שביד שלהם לא צריך שבועה.
יוצא: כשהמשנה אמרה שנשבעים על כל החצי – כנראה שהם לא מחזיקים בכלום אלא רק בחוטים שבקצוות.
[ואגב – רב משרשיא: תפיסת בגד היא משמעותית (אם תופס 3 על 3 אצבעות),
אז למה בגט – אם היא מחזיקה בגט אבל הוא מחזיק במשיכה (Aאם ימשוך זה ילך אליו) – לא מגורשת?
תשובה: כי שם צריך "כריתות"].
- לא כל אחד מקבל דווקא את החצי שקרוב אליו (אם למשל בצד אחד יש חוטי זהב, יחלקו לאורך)
רמב"ם – בכל מקרה הכוונה שמחלקים את שווי הטלית ולא שגוזרים אותה.
(ז. רבע תחתון)
חלק ב – ברייתא לגבי שטר (ברייתא א)
א. רישא – שניים אדוקים בשטר
המלווה טוען שהשטר אצלו כי הלווה עוד לא פרע,
הלווה טוען שפרע וקיבל חזרה את השטר, ואז איבדו, ועכשיו מצא אותו.
רבי – יתקיים השטר בחותמיו
רשב"ג – יחלוקו,
ומסביר ר"נ –
אם השטר טוב (מקוים) – לפי כולם חולקים, כמו משנתנו,
אלא המחלוקת בשטר לא מקוים, ובנושא אחר:
שהלווה מודה שהוא לא מזויף, אלא שפרע –
רבי – ללווה יש "מיגו" שפרע (כי יכל לטעון מזויף), אא"כ המלווה יקיים את השטר
רשב"ג – הלווה הודה שהשטר טוב ולכן קיים אותו, ולכן יחלוקו.
ב. סיפא – מצא שטר –
ר' יוסי – השטר בחזקתו, ויתן למלווה (- לא חושש לפרעון)
רבנן – לא יוציאו עולמית
ממה חוששים?
אם אינו מקוים – אולי מזויף, או אולי הלווה כתבו בשביל ללוות אבל בסוף לא לווה.
אם מקוים – אולי כבר פרע את החוב, והלווה איבדו ( – חושש לפרעון).
(ז: 8+)
והתניא (ברייתא ב) – מצא כתובה – לכאורה לפי כולם חוששים לפרעון:
האישה טוענת שזה שלה ועוד לא שילם לה
והבעל טוען שכבר פרע והחזירה לו, ואיבד,
ת"ק – לא יחזיר לאף אחד – חושש לפירעון,
רי"ס – אם עדיין נשואים – סביר שזה אמור להיות אצלה, אבל אם התגרשה/התאלמנה – גם כן לא יחזיר – חושש לפרעון.
תשובות:
- להפוך את הדעות בברייתא א, כך שר' יוסי חושש לפרעון, כמו בברייתא ב.
אבל לפי זה עכשיו קשה על רבנן? (בברייתא א לא חוששים, בברייתא ב חוששים)
תשובה – אכן רבנן לא חוששים (כברייתא א),
אז למה בברייתא ב חוששים –
a. נמחק את רבנן מברייתא ב (עם חסורי מחסרא).
b. רבינא (בהמשך) – שם זה חשש אחר:
חוששים שאיבדה את הכתובה ונתן לה עוד אחד, ולכן לא מחזירים לאישה, שלא תגבה פעמיים.
- רב פפא – לא להפוך את ברייתא א,
ואכן ר' יוסי לא חושש לפרעון (כברייתא א),
וזה שבברייתא ב אומר לא להחזיר לה – הוא רק אומר לשיטת רבנן:
"אתם שחוששים לפרעון, לפחות תודו לי שאם עדיין נשואה אין חשש!"
אבל רבנן בכ"ז חוששים גם בנשואה, כי אולי נתן לה את כסף הכתובה מראש עוד בנשואיהם.
2 תגובות
חבל שהשיעור לא נגמר בסוף הדף
בדף הבא תהיה השלמה בעז"ה (עוד הערב)