זבחים קכ – שיעור דף יומי – סיום מסכת זבחים!

לרפואה שלמה עבור רחל בת אסתר-שושנה הי"ו בתוך שאר חולי עמו ישראל והצלחה לעם ישראל

להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם – ליחצו כאן (יש סעיף 46)

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת זבחים לחץ כאן
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן

סיכום הדף היומי, זבחים קכ

(קיט: 11- עד סיום המסכת בעמוד ב)

חלק א – התחיל את התהליך לבמה קטנה, אבל בסוף הקריב בבמה גדולה – האם דינו כקטנה או גדולה?

(לגבי הדינים השונים, למשל שבבמה קטנה אין חיצוי למעלה ולמטה, אין חזה ושוק, ועוד)

א. רמי בר חמא – שחט לבמה קטנה, ואז הכניס לבמה הגדולה (לגבי חיצוי – זריקת הדם בעולה ושלמים דווקא למטה))[1]

גירסא א – הולכים לפי מקום ההקרבה (גדולה), ויש חיצוי.

וכן ר' אלעזר – שאם הקדיש ושחט לבמת יחיד ואז הכניס – מחיצות הבמה הגדולה קלטו את הקרבן לכל הדינים.

גירסא ב – הולכים לפי ההקדשה (קטנה), ואין חיצוי.

ראית רבה: בקודשי במה קטנה אין חזה ושוק, אפילו שהקריב בבמה גדולה, כלומר לפי ההקדשה (לגירסא א זאת קושיה, לגירסה ב זאת ראיה).

אך דוחה הגמרא – אפשר לגרוס שבבמה קטנה אין חזה ושוק, אבל לקודשי במה קטנה הקריב בגדולה יש – כלומר לפי מקום ההקרבה.

(קיט: 1-)

ב. בהנחה שהולכים לפי מקום ההקרבה (הבמה קולטת) – מה אם הכניס ואז הוציא?

מקרים בהם התשובה ברורה:

1. מצד אחד – אם עשו את העיקר בחוץ (שחטו וזרקו את הדם), ואז הכניסו – לא נקלטה.
2. מצד שני – אם עשו את העיקר בפנים (שחטו/זרקו את הדם) – נקלטה, ואסור להוציאה.

השאלות הן במצבי הביניים –

1. A. שאלת ר' זירא – אם שחטו בחוץ, ורק הכניסו בלי לעשות עוד עבודה, ואז הוציאו, האם זה הפך לשל במה גדולה וצריך להחזיר ולנהוג כדיני במה גדולה (למשל, שאם זה שלמים – האם צריך להחזיר פנימה, ולתת חזה ושוק לכהן).

תשובה – זה כמו כששחט עולה בדרום (פסול) ואז העלה למזבח –

רבה – גם אם עלו – ירדו (לא נקלט) (ויש מעילה רק מדרבנן)

זה לא נחשב פסולו בקודש, כי שחיטה בדרום נחשבת כמו סתם חניקה.

רב יוסף – כיוון שעלו – לא ירדו (נקלט) (ויש מעילה מדאורייתא).

זה כן פסולו בקודש (שהרי בקודשים קלים כן שוחטים גם בדרום).

דחייה – זה לא דומה (ולכן נשאר בתיקו) –

לרבה – אולי בצפון לא נקלט כי לא ראוי למזבח, אבל בבמה הגדולה נקלט כי ראוי.

לרב יוסף – אולי בצפון נקלט כי דרום וצפון הם באותו מקום, אבל  בחוץ ובתוך הבמה הגדולה זה שני מקומות ולא נקלט.

1. B. שאלת ר' ינאי – שחט וזרק בחוץ (שאמרנו שאפילו נכנס לא נקלט), ואז הכניסו וכבר העלו על המזבח – ר' ינאי מתלבט האם ירדו או לא.

[הגמרא אומרת שזאת מחלוקת רבה (ירדו) ורב יוסף (לא ירדו), ושבכ"ז ר' ינאי מתלבט בזה,
אבל קשה – הרי גם כאן ניתן להסביר שזה לא תלוי במחלוקת רבה ורב יוסף כמו שהסברנו לגבי שאלת ר' זירא].

(קכ. באמצע)

חלק ב – עוד דינים שיש או אין בבמה קטנה

א. בתהליך ההקרבה – דינים במחלוקת:

1. A. פסול שחיטה בלילה –

רב – כשר בלילה, שמואל – פסול

והמחלוקת היא סביב סתירה שהעלה ר' אלעזר בפסוקים בשמ"א יד, שאחרי הקרב עם פלשתים שאול אמר לעם לא לאכול את השלל על הדם (עם הדם בפנים/לשחוט לקודשים בלי לזרוק את הדם על המזבח) אלא לעשות במה ולהקריב:

מצד אחד בפסוק לג – "וַיֹּאמֶר בְּגַדְתֶּם גֹּלּוּ־אֵלַי הַיּוֹם אֶבֶן גְּדוֹלָה"
מצד שני בפסוק לד – "וַיַּגִּשׁוּ כׇל־הָעָם אִישׁ שׁוֹרוֹ בְיָדוֹ הַלַּיְלָה וַיִּשְׁחֲטוּ־שָׁם"

שמואל שאוסר בלילה בבמה קטנה –

הפסוק של היום – קודשים בבמה קטנה

הפסוק של הלילה – חולין.

רב שמתיר בלילה בבמה קטנה –

הפסוק של הלילה – בבמה קטנה.

הפסוק של היום – בקודשים שהקדישו לשם במה גדולה

[הבהרה –
לעיל – כשהתחיל בקטנה וסיים בגדולה – הולכים לפי מקום ההקרבה (הגדולה),
אבל כאן – כיוון שנדר לשם גדולה, לא יכול לעשות כקטנה (אבל אם עושה בקטנה כדיני הגדולה אז יכול)].

(קכ. שליש תחתון)

1. B. הפשט וניתוח בעולה

רב – לא צריך, רי"ח – צריך

1. A. נחלקו בהבנת רי"ס הגלילי – שצריך הפשט וניתוח רק מאוהל מעוד והלאה (ולא בקרבן בהר סיני)

רב – הכוונה רק לבמה גדולה, (ולכן בהר סיני לא היה – כי זה היה במה קטנה)

רי"ח – הכוונה גם לקטנה (ובהר סיני לא היה צריך כי זה לפני פירוט דיני הפשט וניתוח (כללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד – קטו: למטה)).

1. B. תניא כרי"ח – רשימת השוואה בין במה קטנה לגדולה – ואחד מהם הוא שגם בבמה קטנה יש הפשט וניתוח.

(כיוון שזאת ברייתא חשובה – נציין אותה כסעיף נפרד).

ב. הברייתא כרי"ח – מה צריך או לא צריך בבמה קטנה

לא צריך:

1. מבנה המזבח – לא צריך קרן, יסוד, כבש, ריבוע (אפילו לרי"ס שמצריך מזבח).

(תזכורת – יש מחלוקת במשנה בדף קח. האם בכלל צריך "מזבח" בחוץ (לגבי שחיטה בחוץ ולגבי במות קטנות) – רי"ס צריך, ר"ש – לא צריך)

2. כיור וכנו (אולי כי גם לא צריך רחיצה, כאמור במשנה)
3. הנפת חזה ושוק ונתינתם לכהן (כמו שראינו במשנה)

צריך:

1. שחיטה
2. הפשט וניתוח
3. דם – צריך לזרוק כדי להתיר, ואם חשב מחשבת פיגול פוסל.
4. מומים פוסלים את האדם והבהמה.
5. זמן – שצריך לאכול כל קרבן בזמן שלו (וכאמור – מחשבת פיגול של חוץ לזמנו פוסלת).

(קכ. 4-)

ג. המשך המשנה – דברים שיש בבמה קטנה: זמן (חשב לאכול אחרי הזמן), נותר (אכל בפועל אחרי הזמן), טמא

ת"ר – מקורות –

לכאורה לן (נותר) לא פסול בבמה –
כי גם נותר וגם יוצא בשריפה, אז אולי כמו שאין פסול יוצא בבמה, גם אין פסול לן.

מקורות שפסול –

1. קל וחומר מעופות –
   שאם עוף – שמום לא פוסל בו, זמן (נותר ופיגול) פוסל,
   אז קרבנות בבמה קטנה – שמום פוסל, גם זמן פוסל.

דחייה – מה לעוף שהזר פסול בהם,[2]
אבל בבמה זר מותר, אז אולי גם לינה לא פוסלת.

2. ויקרא ז, יא והלאה – מקור לפיגול וטמא
   "וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר יַקְרִיב לַה'… בְּיוֹם קׇרְבָּנוֹ יֵאָכֵל… לֹא יֵחָשֵׁב לוֹ פִּגּוּל יִהְיֶה… וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־תֹּאכַל בָּשָׂר מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַה' וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו וְנִכְרְתָה…" – תורה אחת לכל השלמים – גם אלו של במה קטנה.

ומכאן גם לומדים לנותר (גז"ש לפיגול)

הדרן עלך פרת חטאת, וסליקא לה מסכת זבחים

[1] נלך לפי גרסתנו, ולא לפי רש"י והשטמ"ק שהופכים פה הכל.

[2] לכאורה אפשר גם לדחות: אמנם בבמה הקטנה יש פסול של מום, אבל גם שם זה דווקא בבהמות ולא בעופות (אם בכלל יש עופות בבמה קטנה – זאת כאמור מחלוקת), אז זה שיש שם פסול של מומים לא מראה על שום חומרא ביחס לבמה הגדולה.