זבחים צב – שיעור דף יומי

(צב. תחילת פרק דם חטאת עד צב: 4-)

הפסוקים של כיבוס בגד ומירוק ושטיפה – ויקרא ו

יח – דַּבֵּר אֶל־אַהֲרֹן וְאֶל־בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת לִפְנֵי ה'  קֹדֶשׁ קׇדָשִׁים הִוא׃

יט – הַכֹּהֵן הַמְחַטֵּא אֹתָהּ יֹאכְלֶנָּה בְּמָקוֹם קָדֹשׁ תֵּאָכֵל בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד׃

כ – כֹּל אֲשֶׁר־יִגַּע בִּבְשָׂרָהּ יִקְדָּשׁ וַאֲשֶׁר יִזֶּה מִדָּמָהּ עַל־הַבֶּגֶד אֲשֶׁר יִזֶּה עָלֶיהָ תְּכַבֵּס בְּמָקוֹם קָדֹשׁ׃

כא – וּכְלִי־חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל־בּוֹ יִשָּׁבֵר וְאִם־בִּכְלִי נְחֹשֶׁת בֻּשָּׁלָה וּמֹרַק וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם׃

כב – כׇּל־זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכַל אֹתָהּ קֹדֶשׁ קׇדָשִׁים הִוא׃

כג – וְכׇל־חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ לֹא תֵאָכֵל בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף׃ {פ}

חלק א – דם חטאת שניתז על בגד – הבגד צריך כיבוס

משנה וברייתא – באיזה קרבנות חטאת –

בחטאת רגילה (חיצונית) וחטאת פנימית – צריך,
בחטאת העוף – לא צריך.

המקור –

1. ר"ל – יש בפסוק מיעוט (זֹאת) וריבוי (תּוֹרַת – תורה אחת לכל החטאות).

ולמה דווקא פנימית כן ועוף לא?

1. A. כתוב תִּשָּׁחֵט – דווקא חטאות שבשחיטה.

דחייה – גם כתוב יֹאכְלֶנָּה – דווקא חטאות שנאכלות (פנימית לא).

1. B. כי יש יותר דמיון בין חטאת חיצונית לחטאת פנימית מאשר לחטאת העוף:

הדמיון בין חטאת חיצונית לפנימית:

1. שניהם בהמה ולא עוף
   2. שניהם בשחיטה (ואילו עוף במליקה)
   3. השחיטה בצפון (ואילו עוף בכל העזרה)
   4. בשניהם מקבלים את הדם בכלי (ואילו בעוף מזים ישירות מהעוף)
   5+7 – בשניהם נותנים את הדם על החוד/קרן,
   ואילו בעוף בחצי התחתון.
2. בשניהם נותנים את הדם באצבע (ואילו בעוף, כאמור, ישירות מהעוף).
   8. בשניהם יש חלק שמוקרב ואילו בעוף הכל נאכל.

הדמיון בין חטאת חיצונית לחטאת העוף:

1. בשניהם זריקת הדם על המזבח החיצוני (ואילו בחטאת פנימית – בפנימי).
2. בשניהם חלק/כל הבשר נאכל, ואילו בפנימית הכל מוקרב.

(צב: 3+)

2. רב יוסף – מסכים לר"ל שיש מיעוט (זֹאת) וריבוי (תּוֹרַת),
   אבל למיעוט מצטרף עוד מיעוט – יֹאכְלֶנָּה – שיש רק מקרה אחד של חטאת נאכלת, ולכן א"א לרבות את חטאת העוף (שהרי גם היא נאכלת).
3. רבה – מסכים לר"ל (מיעוט וריבוי),
   אלא שהבסיס אינה חטאת רגילה אלא חטאת פנימית, ומשם מרבים, ולכן ודאי שחטאת פנימית כלולה בדין.

קושיות:

1. a. בנוסח המשנה משמע שהבסיס זה חטאת רגילה.

תשובה – נשנה את הנוסח.

1. b. עדיין קשה – למה אתה מרבה דווקא חטאת חיצונית ולא חטאת העוף?

תשובה – כמו ר"ל – כי יש יותר דמיון בין חטאת פנימית וחיצונית מאשר לחטאת העוף.

(צב: באמצע)

חלק ב – אגב – שאלות ר' אבין על זה שבחטאת העוף לא צריך לקבל את הדם בכלי

השאלה העקרונית –

האם אין צורך בכלי,
או שצריך כלי – והעוף עצמו הוא הכלי?

השאלות:

1. האם יש בעוף פסול של הכנסת הדם להיכל (הכניס כשהדם עוד בתוך העוף)-
   אם לא צריך כלי – לא יהיה כלל דין של הכנסת הדם, וכשר
   אם צריך כלי והעוף הוא הכלי – הדם ייפסל

ניסיון ראיה שפסול –
אם העוף פרכס ונכנס ויצא – כשר,
משמע: אם הכניס אותו – פסול!

דחייה – גם אם הכניס כשר,
ולמה הברייתא דיברה על פרכוס? בשביל מקרה נוסף שם – שאם פרכס החוצה מהעזרה – פסול.

2. נשפך דם העוף על הרצפה ואז אסף בכלי – האם ההכנסה לכלי פוסלת?
   אם לא צריך כלי – כשר (לא צריך אבל זה גם לא מפריע)
   אם צריך כלי והעוף הוא הכלי – ההכנסה לכלי אחר פוסלת.

ניסיון ראיה שכשר – מהברייתא שלנו בחלק א –
שדם חטאת העוף שניתז על הבגד – לא צריך כיבוס ("זאת"),
והרי אם דם חטאת העוף שנכנס לכלי (או עבר מעל הבגד) נפסל – אז ברור שלא צריך כיבוס כי הוא דם פסול! אלא מכאן שלא נפסל.

דחייה – אולי אם נכנס/עבר מעל הבגד – נפסל,
ובכ"ז צריך לימוד שלא צריך כיבוס,
כי יש מצב שבו הדם נגע בבגד בלי שעבר מעל אווירו (וכך עוד לא נפסל) – אם הצמיד את הבגד לצוואר העוף.