ללומד ההדוק, רביד בן אסתר ומשה שלום הי"ו שחוגג יום הולדת 50
המשפחה שלך מאוד אוהבת אותך ומאחלת לך בריאות ואושר תמיד,
שכל משאלות ליבך ושאיפותך יתגשמו לטובה בעז"ה!

להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם – ליחצו כאן (יש סעיף 46)

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

סיכום הדף היומי – זבחים כא

(כא. שורה 7 – כא: 5 שורות מלמטה)

המשך קידוש ידיים ורגליים

חלק א – צורת הקידוש

האם צריך לפתוח ברז בשביל לקדש, או שגם יכול לבטל את ידיו בכיור (האם זה נחשב "ממנו")?

ראיה שכן – מהברייתא הנ"ל – טבל במעיין – לא, משמע שטבל בכיור כן.

דחייה – גם טבל בכיור לא, והחידוש הוא שגם טבל במעיין לא (אפילו שמטהר מטומאה).

חלק ב – פסילת מי הכיור

תזכורת – בדף כ:

לרבי – לינה ודאי פוסלת,

לר"א בר"ש –

מצד אחד ר' אמי אמר שלא פסול,

ומצד שני אמר שאילפא התלבט בכיור שלא שיקעו אם המים נפסלים.

בדף שלנ – לפי רבי שהם נפסלים, מתי הם נפסלים:

1. A. ר' חייא בר יוסף – נפסל לפי הייעוד –

נפסל לפי הייעוד של הקידוש:

אם לצורך מתירין (כמו זריקת הדם) – אסור שיראה לילה  (כמו הדם)

אם לצורך איברים – אסור שיגיע לעלות השחר

1. B. רב חסדא – תמיד נפסל בעלות השחר.

שאלה על רב חסדא – בשביל מה התורם את תהד"ש השתמש במנוף כדי להוציא את המים, הרי מספיק להכניס רק לפני עלות השחר?

תשובה – השתמש כדי להשקיע.

1. C. ר' יוחנן – כמה מימרות:
2. כאן אומר – “כיור ששיקעו שוב אינו מעלהו" – משמע שלא יראה לילה כלל.
3. רי"ח בשם אילפא (כ.) – כיור שנכנס ללילה ולא שיקעו – משתמשים לצורך הלילה ולא משתמשים למחרת, וכרגע הגמרא מבינה כאפשרות השנייה שהמים נפסלים, אבל רק בעלוה"ש.

הסבר שמשלב את שתי האמירות – נפסל רק בעלוה"ש, אבל יש גזירת שיקוע (וצריך לשקע גם אם רק רוצה לעבודות הלילה).

3. (כ..) קידש לתרומת הדשן, לא צריך לקדש שוב. למה לא כתוב שמיד משקע את המים שוב?

לרבא – רי"ח אמר זאת (3) לר"א בר"ש (שאין פסול), ולדעתו המים כלל לא נפסלים, ואת 1-2 אמר לרבי.

לאביי – שהכל כרבי שהמים נפסלים, למה לא כתב שנפסל?
תשובה: אכן הכוונה שמיד משקע שוב.