להצלחת שמעון בר בן נורית להצלחה רוחנית וגשמית ובעסקים בעז"ה

רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
לחוברת הסיכום באתר | לרכישת ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
להדפסת התרשים של הדף

סיכום הדף היומי, גמרא מכות דף כד

(כג: 4- עד כד: בסיום המסכת)

חלק א – חזרה למשנה

אגב שר' חנניה בן גמליאל אמר שמלקות פוטר מכרת,
מביאים עוד מימרא שלו על ההפך מכרת –

• ר' חנניה ב"ג –
  אם על עבירה אחת מקבל כרת,
  אז כל שכן שעל מצווה אחת זוכה להפך – בתוספת חיים (כי מידה טובה מרובה ממידת פורענות)

ר"ש – יש לזה עוד מקור:
בסוף פרשיית העריות כתוב כרת – וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּם (ויקרא יח, כט), ובתחילת הפרשייה כתוב – וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־חֻקֹּתַי וְאֶת־מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם (פסוק ה) – מכאן שמי שנשמר מאותם איסורים מקבל ההפך מכרת – חיים.

• גם הנמנע מעבירה מקבל שכר –
• ר"ש הנ"ל – גם מי שנשמע מעבירה מקבל שכר (חיים).
• ר"ש בר רבי – רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם (דברים יב, כג), ובהמשך – "שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ אֵת כׇּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ" (פסוק כח) – מכאן שגם על הימנעות יש שכר.

ומוסיף – אם על דם יש שכר, אפילו שממילא נפשו קצה ממנו,
כל שכן שעל הימנעות מגזל ועריות (שנפשו של אדם מתאווה) – יש עוד יותר שכר!

• ר' חנניה בן עקשיא – רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות – ומסביר הריב"ן שגם זה קשור להימנעות מהעבירות: שיש הרבה איסורים שממילא איננו רוצים לעשות (שקצים ורמשים), וגם על הימנעות כזאת מקבלים שכר.

(כג: 4-)

חלק ב – מספר המצוות

ברמת הבסיס יש 613, ואנחנו נראה איך הדורות הציעו מספרים קטנים יותר,

הבנה א – עם ירידת הדורות הורידו את הדרישות (צריך לקיים הכל, אבל להתמקד בדברים ספציפיים יותר)
הבנה ב – זה לא הורדת רף אלא אמירת עקרונות כלליים יותר (חלקם אפילו העלאת רף של מידת חסידות)

א. ר' שמלאי – יש 613 מצוות

• מתוכם 365 לאוים (כימות החמה)

ו248 עשה (כמניין האיברים)

• רב המנונא – 613 רמוז בתורה – "תורה ציווה לנו משה" (דברים לג) –
  תורה זה גימטרה 611 – שזה מניין המצווה שמשה אמר
  ויש עוד 2 מצוות שה' עצמו אמר (אנוכי + לא יהיה שבעשרת הדברות).
• [רמב"ן – זה הלמ"ס שיש 613, ויש הרבה ספרים בגאונים וראשונים שמפרטים מה נחשב באותן מצוות (בעל ההלכות גדולות, רס"ג, היראים, ובכיוון אחר הרמב"ם והסמ"ג ועוד].

(כד. 3+)

ב. בא דוד והעמידן על 11 –

תהלים מז –

פסוק א – פתיחה: מִזְמוֹר לְדָוִד ה' מִי־יָגוּר בְּאׇהֳלֶךָ מִי־יִשְׁכֹּן בְּהַר קׇדְשֶׁךָ –

פסוק ב –

1. הוֹלֵךְ תָּמִים
2. וּפֹעֵל צֶדֶק
3. וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ.

פסוק ג –

4. לֹא־רָגַל  עַל־לְשֹׁנוֹ
5. לֹא־עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה
6. וְחֶרְפָּה לֹא־נָשָׂא עַל־קְרֹבוֹ׃

פסוק ד –

7. נִבְזֶה  בְּעֵינָיו נִמְאָס
8. וְאֶת־יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד
9. נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר׃

פסוק ה –

10. כַּסְפּוֹ  לֹא־נָתַן בְּנֶשֶׁךְ
11. וְשֹׁחַד עַל־נָקִי לֹא לָקָח

סיום – עֹשֵׂה־אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם׃

ועכשיו נפרט עם דוגמאות מהתנ"ך ומהתנאים:

פסוק ב –

1. הוֹלֵךְ תָּמִים –

כמו אברהם ("הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" (בראשית יז)

2. וּפֹעֵל צֶדֶק –

כמו אבא חלקיהו (בית שני) – כשעבד כשכיר לא השיב שלום לאחרים כדי לא לבזבז זמנו של בעה"ב.

3. וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ –

כמו רב ספרא – שבאו לקנות ממנו והיה באמצע ק"ש והסכים בליבו למחיר, ואפילו שבינתיים הקונה הציע יותר – מכר במחיר הראשוני אליו הסכים.

(ויש מחלוקת ראשונים האם זו חסידות יתירה או שכך צריך לנהוג).

פסוק ג –

4. לֹא־רָגַל  עַל־לְשֹׁנוֹ –

כיעקב אבינו – שלא רצה לשקר בשביל הברכות, ורבקה הכריחה אותו

5. לֹא־עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה

שלא ירד לאומנות חברו

6. וְחֶרְפָּה לֹא־נָשָׂא עַל־קְרֹבוֹ׃

שדואג לקרוביו שלא יבואו לידי חרפה.

פסוק ד –

7. נִבְזֶה  בְּעֵינָיו נִמְאָס

שמואס את מי שנבזה בעיני ה' – כמו חזקיהו המלך שגרר את עצמות אביו אחז במיטת חבלים.

8. וְאֶת־יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד

כמו יהושפט מלך יהודה שקם לפני ת"ח וחיבקו ונישקו וקרא לו רבי רבי, מרי מרי.

9. נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר׃

כרי"ח שנדר תענית לכמה שעות עד שיבוא לביתו, ואפילו שלא צריך לקיימו קיימו.

פסוק ה –

10. כַּסְפּוֹ  לֹא־נָתַן בְּנֶשֶׁךְ

אפילו לגויים, שמא יתרגל ויתן בנשך ליהודים.

11. וְשֹׁחַד עַל־נָקִי לֹא לָקָח

כרי"ש ברי"ס – שהיה לו אריס שהיה מביא לו פירות כל יום שישי, ויום אחד היה צריך לבוא לפניו לדון ביום חמישי, אז הקדים והביא לו הפירות באותו יום, ורי"ש לא קיבלם מוקדם ופסל עצמו מלדון כי זה דומה לשוחד.

והסיום – עֹשֵׂה־אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם –

ר"ג בכה כי חשב שהכוונה לעושה כל אלה
אך דחוהו – הכוונה לעושה אחת מאלה

(כמו ב"אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכׇל אֵלֶּה" (בעריות) שהכוונה גם לאחת מאלה)

(כד. בסוף השורות הצרות)

ג. בא ישעיהו (פרק לג) והעמידן על 6

1. הֹלֵךְ צְדָקוֹת

כמו אברהם אבינו – כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת־בָּנָיו וְאֶת־בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט (בראשית יח, יט)

2. וְדֹבֵר מֵישָׁרִים

שאינו מקניט (מוכיח) חברו ברבים

3. מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת

כרי"ש בן אלישע – שלא הסכים לקבל מתנות כהונה ממי שהיה רגיל לתת לכהן אחר.

4. נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד

כמו הסיפור לעיל על רי"ש ברי"ס והאריס

5. אֹטֵם אׇזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים

שלא שותק (דומם) כששומע זלזול בת"ח,
וכר"א בן ר"ש, שהיה מקפדי על זה, וכשמת אשתו ראתה תולעת יוצאת מאוזנו והתגלה אליה ר"א שזה כי היתה בכ"ז פעם אחת כן שתק, ורק על זה נענש קצת.

6. וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע

למשל, שלא מסתכל על הנשים כשמכבסות.

והסיום – הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן מְצָדוֹת סְלָעִים מִשְׂגַּבּוֹ לַחְמוֹ נִתָּן מֵימָיו נֶאֱמָנִים.

(כד. שליש תחתון)

ד. בא מיכה (ו, ח) והעמידן על 3

הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה־טּוֹב וּמָה־ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ

1. כִּי אִם־עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט – דין בין אדם לחברו
2. וְאַהֲבַת חֶסֶד – גמילות חסדים
3. וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם־אֱלֹקֶיךָ – עושה מצוות בצנעא בלי להתגאות, ואפילו במצוות ציבורית כמו לוויית המת והכנסת כלה, וקל וחומר במצוות פרטיות כמו צדקה.

ה. חזר ישעיהו (פרק נו) והעמידן על 2

כֹּה אָמַר ה'

1. שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט
2. וַעֲשׂוּ צְדָקָה

כִּי־קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת׃

ו. העמדה על 1 –

1. עמוס – "כֹּה אָמַר ה׳ לְבֵית יִשְׂרָאֵל דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ" (ה, ד)

דחייה – אולי הכוונה ללמוד ולדרוש את כל ה613 מצוות?

1. חבקוק – "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (ב, ד)

(כד. 11-)

חלק ג – עוד מקרה של "צמצום" מצוות: ארבע גזרות של משה שנביאים מאוחרים ביטלו

כי משה הלך במידת הדין והם הכניסו יותר מידת הרחמים:

1. וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב (דברים לכ, כח) – ישראל ישכנו לבטח רק כשיהיו בהם רבים במדרגת יעקב.

וביטלו – "וָאֹמַר ה' אלוקים חֲדַל־נָא מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא…" – יש רק מעט צדיקים כאלה – וה' מסכים – "נִחַם ה׳ עַל זֹאת" (עמוס ז, ה-ו)

2. "וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ" (דברים כח, סה)

וביטלו – כֹּה אָמַר ה' מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ יִשְׂרָאֵל" (ירמיהו לא, ב)

3. פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים" (שמות לד, ז)

וביטלו – "הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת בֵּן לֹא־יִשָּׂא  בַּעֲוֺן הָאָב וְאָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֺן הַבֵּן…" (יחזקאל יח, כ)

4. "וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם" (ויקרא כו, לח)

וביטלו – "וְהָיָה  בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר…" (ישעיהו כז, יג)

(כד. 6-)

חלק ד – היחס לנבואות על חורבן

א. "וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם וְאָכְלָה אֶתְכֶם אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם׃" (ויקרא כו, לח) הנ"ל –

נחמות:

1. מה שראינו – "וְהָיָה  בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר…" (ישעיהו כז, יג)
2. רב פחד מפסוק זה, אך הרגיעו אותו –

אם משום "וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם" – הרי אבידה אפשר לבקש ולמצוא ("תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ" – תהלים קיט)
ואם משום "וְאָכְלָה אֶתְכֶם אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם" – אולי זה כמו שאוכלים קישואים ודילועין, שלא אוכלים הכל.

ב. שני סיפורים על ר"ג, ראב"ע, ר' יהושע ור"ע –

1. ששמעו את הרעש של רומי השוקקת ממרחק 120 מיל,
   הם בכו – איך ייתכן שאותם עובדי ע"ז זוכים לכזאת הצלחה,
   ור"ע שחק – שאם ככה לעוברי רצונו, קל וחומר שבעתיד לבוא יהיה כך לעושי רצונו.
2. ראו שועל יוצא ממקום קודש הקודשים
   הם בכו – מקום שנאמר עליו והזר הקרב יומת, ועתה שועלים מהלכים בו?!

ור"ע שחק – שאם נבואת החורבן התקיימה, כך תתקיים גם נבואת הנחמה –

שכתוב בישעיהו ח – "וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֵת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת זְכַרְיָה בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ" – והכוונה ליצור תלות בין שתי נבואות –

החורבן באוריה – לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַ͏ִם עִיִּין תִּהְיֶה (מיכה ג, יב)[1]

הנחמה בזכריה – כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים (זכריה ח, ד).

ואמרו שאר התנאים – עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו.

הדרן עלך אלו הן הלוקין, וסליקא לה מסכת מכות

[1] ובירמיהו כו כתוב שגם אוריה ניבא כך –
בפסוק יח – [מִיכָה] הַמּוֹרַשְׁתִּי הָיָה נִבָּא בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה וַיֹּאמֶר אֶל־כׇּל־עַם יְהוּדָה לֵאמֹר כֹּה־אָמַר  ה' צְבָאוֹת צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר.
ובהמשך בפסוק כ – וְגַם־אִישׁ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם ה' אוּרִיָּהוּ בֶּן־שְׁמַעְיָהוּ מִקִּרְיַת הַיְּעָרִים וַיִּנָּבֵא עַל־הָעִיר הַזֹּאת וְעַל־הָאָרֶץ הַזֹּאת כְּכֹל דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ.