הוריות דף ג – גמרא דף יומי

השיעור מוקדש לזכותה של הילדה יסכה בת טל גולדמן הי"ו, לכבוד יום הולדתה התשיעי
תמשיכי להיות ילדה אהובה, חייכנית, בעלת מידות טובות, אוהבת תפילה ומצוות ובעלת יראת שמיים עמו"ש

להקדשת שיעורים ותמיכה במיזם – ליחצו כאן (יש סעיף 46)

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב
להזמנת "דף מאיר" על מסכת הוריות – ספר מודפס עם הסיכומים (חדש!)
להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

סיכום הדף יומי, גמרא הוריות דף ג

(ג. שליש תחתון – ג: במשנה)

חלק א – דינים וספקות בחישוב הרוב

• רב אסי – רק יושבי ארץ ישראל נחשבים

מקור: לגבי החג של שלמה כתוב שבאו "וכל ישראל עמו, קהל גדול, מלבוא חמת עד נחל מצרים…" – רק תושבי הארץ.

• היה שינוי בין החטא לבין ידיעת החטא

[במשנה בדף י. –

כהן הדיוט שחטא, ואז נעשה כהן גדול ואז נודע על החטא –
רבנן – חטאת רגילה – הולכים לפי שעת החטא

ר"ש – לא מביא כלום – צריך שעת החטא + שעת הידיעה.

1. מרובים ונתמעטו (הרבה ילדים נעשו בר מצווה בין החטא לידיעה, והם לא חטאו) –

לרבנן חייבים – לפי שעת החטא

לר"ש פטורים – צריך חטא + ידיעה.

2. מועטים ונתרבו (הרבה מאלה שלא חטאו מתו)

לרבנן פטורים – לפי שעת החטא

לר"ש – תחילה יש הו"א שחייבים – לפי שעת הידיעה

אך דוחה הגמרא: פטורים (כי ר"ש דורש שעת חטא + שעת הידיעה, ולכן הכהן הנ"ל פטור מכלום).

• צירוף של כמה מיעוטים לרוב

1. הורו ועשו 30%, וחזרו בהם בי"ד, ושוב טעו והורו ועשו עוד 30%, האם הידיעה מחלקת?
2. אם הידיעה לא מחלקת כי שניהם אותו חטא,

מה אם בראשונה התירו חלב על הקיבה ובשנייה חלב שעל המעיים?

3. אם לא מחלק, כי שניהם חלב,

מה אם הראשונה חלב והשנייה דם?

4. אם לא מחלק, כי שניהם אותה חטאת,

מה אם הראשונה חלב והשנייה ע"ז?

5. הורו ועשו 30%, ומתו כל הבי"ד, וקם בי"ד חדש ושוב הורה את הטעות ועשו עוד 30%?
   אם בית הדין מביאים את הפר (כדעת ר"מ ד:) אז ודאי שפטורים.

אבל לפי ר"י ור"ש ש(גם) הציבור מביא, האם מצטרפים ומביאים?

תיקו.

(ג: 2+)

חלק ב – ר' יונתן – בי"ד חייבים רק אם כל הדיינים (אפילו 100) הסכימו

א. מקןר – "ואם כל עדת ישראל ישגו" –

"כל" – ללמד שלא מספיק רוב הדיינים אלא כולם.

ב. קושיות –

1. משנתנו – לגבי יחיד שעשה בהוראת בית דין –
   אם אחד מהדיינים חטא למרות שידע שטעו – חייב,
   אם סתם אדם חטא – פטור מחטאת (לפי המשנה),
   הרי שאפילו שאחד מהדיינים לא היה איתם בדין, עדיין נחשב הוראה ושאר היחידים פטורים,
   כלומר לא צריך את כל הדיינים!

תשובה – אותו דיין אמנם ידע שטעו אבל בכ"ז הרכין ראשו לאותה הסכמה לדין.

2. משנה ד: –

נקדים – 4 דרגות של הסכמה –

• אמר כן
• הרכין ראשו
• שתק
• אמר לא

הקושיה – המשנה ד: אומרת שאם אמר לא – אז זאת לא הוראת של בי"ד,
משמע שאם שתק – זה כן.

תשובה – גם אם שתק זה לא, ורק אם הרכין ראשו זה כן.

               כלומר לסיכום –

• אמר כן – נחשב הוראה
• הרכין ראשו – חידשנו בתירוצים שגם נחשב הוראה
• שתק – כאן החידוש של ר' יונתן שלא נחשב
• אמר לא – משנה מפורשת שלא נחשב

3. מתיב רב משרשיא – לגבי אין גוזרין גזירה על הציבור אא"כ רוב הציבור יכול לעמוד בה,
   המקור הוא – בַּמְּאֵרָה אַתֶּם נֵאָרִים וְאֹתִי אַתֶּם קֹבְעִים הַגּוֹי כֻּלּוֹ" (מלאכי ג) –
   הרי שאפילו שכתוב "כֻּלּוֹ" הכוונה היא רובו,
   אז גם אצלנו – אפילו שכתוב "ואם כל עדת ישראל ישגו" – הכוונה רובו.

ג. אז אם דחינו את ר' יונתן, למה כתוב "כל" –

ללמד שכל הדיינים צריכים להיות נוכחים,
אבל לא צריכים להסכים לדין (יכולים לשתוק, אבל אם אמרו שפירוש שלא – אז זאת לא "הוראה").

ד. אגב –

ר' יהושע – 10 שיושבים בדין, קולר (האחריות) תלוי בצוואר כולם.

והחידוש – אפילו תלמיד בפני רבו, אם רואה שרבו טועה צריך לתקנו.

רב הונא – היה אוסף 10 דיינים כדי שהאחריות תתחלק בין כולם

וכן רב אשי כשפסק בענייני טריפות, אסף 10 שוחטים כדי שהאחריות תתחלק.