השיעור מוקדש לרפואה שלמה והצלחת הניתוח בע"ה לעילי נתן בן מרים הינדה נ"י, שישוב לאיתנו הראשון בהחלמה מהירה ומלאה!
וגם לרפואת ענבל אסתר בת עפרה הי"ו בתוך שאר חולי ישראל
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת יבמות לחץ כאן.
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
סיכום הדף היומי דף קיג
(קיב: אחרי המשנה – קיג: 2-)
חלק א – נישואי חרש מדרבנן (השוואות) –
א. נישואי חרש מול שוטה וקטן –
- A. למה לחרש/ת תיקנו חכמים נישואים (נופלים לייבום), ואילו לא תיקנו ל (לא נופלים לייבום) –
- לשוטים – כי "אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת" – אין להם אפשרות לקיים את תקנת הנישואין.
- לקטן – שיחכה בסבלנות שיגדלו, לכן אין סיבה לתקן להם מוקדם יותר.
(ואילו לקטנה תיקנו, כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר).
(קיג. 2+)
- B. הבדלים בין נישואי חרשים לנישואי קטנה מדרבנן[1] –
- למה קטנה ממאנת ואילו חרשת צריכה גט?
כי אם חרשת תוכל למאן לא ירצו לשאת אותה (גם ככה היא בעלת מום) (רשב"א).
- למה חרשת לא אוכלת בתרומה וקטנה כן (בתרומה דרבנן)[2]?
עקרונית אמור להיות מותר – שהרי התרומה רק מדרבנן, ומדרבנן הם נשואים,
וגם אם בסוף בטעות יאכיל אותה תרומה מהתורה –
הרי "קטן אוכל נבלות" – ולא צריך לעצור אותם.
אלא שבחרשת גזרו – שאם יאכיל את החרשת תרומה, בסוף יבואו לאיסור תורה בפיקחת –
- אם פיקח יאכיל חרשת, בסוף גם חרש יאכיל חרשת.
- ואם חרש יאכיל חרשת, בסוף גם חרש יאכיל פיקחת,
- ואם חרש יאכיל פיקחת תרומה דרבנן, בסוף יאכיל אותה גם תרומה מהתורה, שזה אסור מהתורה.
ואילו בקטן לא חוששים שמא יאכיל גדולה, כי הרי קטן כלל אל יכול לשאת, ל אגדולה ולא קטנה.
- למה לקטנה יש כתובה ולחרשת אין?
הבהרה:
אם הבעיה אצל האיש –
על זה הגמרא לא שואלת –
אצל קטן אין כלל נישואין גם לא מדרבנן,
ואצל חרש יש מדרבנן ואין כתובה (ואפילו אם יכתוב – לא תופס)
הדיון כשהבעיה אצל האישה – למה לקטנה יש כתובה ולחרשת אין?
תשובה – כי אז לא ירצו לשאת אותה.
הערות:
- הגמרא מביאה משנה (לגבי קטנה) וברייתא (לגבי חרש/ת) שאכן אלה העובדות.
- ולמה בבעל חרש לא חוששים שנשים לא ירצו לשאת אותו ולא תיקנו בשביל זה כתובה? תשובה – נשים רוצות להתחתן יותר מגברים ואין חשש.
אך יש יוצאי דופן:
סיפור – היה חרש שרב מלכיו לקח מנכסיו 400 זוז בשביל לתת לכתובה בשביל להשיא אותו,
למה – כנראה כי ידע שלולי זה לא יתחתן
ואיך יכול – כי בי"ד מטפלים בנכסי חרשים ושוטים וקטנים לטובתם, וכפי שהיו משתמשים בכספו להביא לו שפחה לעזור לו, כך אפשר להשתמש בשביל שיתחתן.
(קיג. רבע תחתון)
ב. האם לחרש ודאי אין דעת או רק ספק?
- A. נקדים – זו מחלוקת לגבי תרומה –
חרש שתרם –
חכמים (משנה תרומות א, א,) – אינה תרומה – ודאי אין לו דעת,
ולכן כמו שראינו עד כה:
ודאי שקידושיו אינם קידושים מהתורה, אלא רק מדרבנן,
וגם יכול לתת גט מדרבנן.
ר' אלעזר (בברייתא) – ספק – ספק דעת.
(דילוג ל2-)
רב אשי – שתי הבנות:
או – יש לו תמיד דעה קלושה, והספק הוא האם זה עובר את הרף (דעת צלולא) או לא.
או – ודאי שהדעה הקלושה לא עוברת את הרף,
אלא שדעת החרש משתנה – לפעמים הוא חלים ולפעמים שוטה, ואולי תרם בזמן שהיה חלים.
והנפקא מינה – האם יכול לגרש אישה שקידש –
אם זה תמיד אותה דעה קלושה – יכול (ממה נפשך),
אם זה משתנה – לאיכול (כי אולי כשנשא אותה היה חלים, ועכשיו הוא שוטה).
תיקו.
- B. שמואל – האם חייב אשם תלוי על אשת חרש?
(אשם תלוי מביאים על ספק חטא שמחייב חטאת)
גירסא א – לא חייב אשם תלוי
הבנה א – כי לפי שמואל לחרש ודאי אין דעת
כמו חכמים בתרומות,
הבנה ב – באמת זה ספק (כמו ר' אלעזר),
ובכל זאת לא מביא אשם תלוי כי חייבים רק בספק ודאי – כמו חתיכה משתי חתיכות.
והרי ר' אלעזר מחייב אשם תלוי על אכילת חלב של כוי (ספק חיה ספק בהמה),
תשובה – ר' אלעזר מחייב, אך בזה שמואל לא כר' אלעזר.
גירסא ב – חייב אשם תלוי (כלומר זה ספק)
ומקשים מהמשנה בתרומות שתרומת חרש אינה תרומה,
ועונים – סובר כר' אלעזר שתרומתו ספק.
[1] זה תלוי במחלוקת בדף קח, מה מעמד נישואי קטנה –
לר"א – לא באמת נשואה (גם לא מדרבנן), ולכן לא אוכלת בתרומה, ולכן צריכה רק מיאון, ולפי זה אין באמת מקום להשוות לחרשת שם זה לכאורה כן נישואין,
לר' יהושע – נשואה ממש, ובכ"ז מספיק מיאון, ולפי דעתו אכן יש מקום להשוות ולשאול על ההבדל בינה לחרשת (ונראה שהסוגיה כאן כר' יהושע).
[2] למשל עציץ שאינו נקוב.
